1

התנצלותי שטוחה בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין בתיק זה.

עתה, תוך כדי מלאכת הכתיבה, הסתבר לי כי סוגיה משפטית החיונית לעניינו של המערער (להבדיל מן המערערת) לא קיבלה מענה הולם בטיעוני הצדדים, ונדרשת השלמה.

הכרעת דינו של בית משפט השלום ניתנה לפני כניסתו לתוקף של תיקון 116 לחוק התכנון והבניה. באותה עת, אחריות מנהל בתאגיד נבעה ישירות מאחריות התאגיד, בהתאם לנוסח סעיף 253(2) לחוק, כמעט ללא סייג. על פי דין זה הנחה עצמו בית משפט השלום הנכבד.

אולם, לאחר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, אין עוד אחריות ישירה אשר כזו. אחריות מנהל, אם אינו אחראי ישירות לבניה בעצמו, נובעת מעבירה נפרדת כעולה מסעיף 254 לחוק, בנוסחו המתוקן.

2

נשאלת אפוא השאלה, אם הסעיף הרלוונטי אכן נכנס לתוקף באופן החל על ענייננו. כן יש לשאול אם התיקון לחוק, המקל באופן ברור על הנאשם, חל על המערער דנן בנסיבות העניין, כאשר ערעורו תלוי ועומד ועניינו אינו עדיין חלוט. אם התיקון אכן חל, מה משמעות הדבר לעניין התוצאה הנכונה בערעור, בהנחה שערעורו המהותי של המערער (לעניין עצם האחריות של התאגיד ושלו כמנהל) נדחית. האם טוענת המשיבה כי חל הדין הישן ואם כן מדוע? האם טוענת כי נוכח הנסיבות העובדתיות שנקבעו, אחראי המערער על העבודות עצמן באופן ישיר, על אף תחולת התיקון, ואם כן כיצד? האם לשיטת המשיבה יש לתקן את ההרשעה ולהרשיע על העבירה החדשה? האם ניתן להרשיע בעבירה שלא הייתה קיימת לפני התיקון?

כמובן שנדרשת גם תגובת המערער לכל הטענות האמורות, וזאת למרות שמבחינתו, כך או כך, מדובר בטענות חלופיות שהרי טוען הוא להעדר אחריות של התאגיד וכל שכן של מנהלו.

מבחינה דיונית נשאלת השאלה אם יש צורך בדיון נוסף או שניתן להסתפק בתגובת הצדדים בכתובים.

צו

אם הצדדים יגיעו להסכמה חדשה נוכח שאלות בית המשפט, יודיעו עליהן תוך 21 יום.

ככל שלא יגיעו להסכמה, תיתן המשיבה עמדתה לגופו של ענין בשאלות האמורות, בתוך אותו פרק זמן של 21 יום.

ב"כ המערערות ישיב לטענות המשיבה בעניין זה תוך 21 ימים נוספים.

כך, כך או כך, יודיעו הצדדים אם יש צורך בדיון נוסף או שניתן להכריע בעניין על יסוד הכתובים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ח, 04 יוני 2018, בהעדר הצדדים.