עיינת בבקשה ונספחיה וגם בתגובת המשיבה, ואני סבור כי דין הבקשה לעיכוב עונש המאסר בפועל למשך שלושה חודשים נוספים, דחיה.

לטעמים הרפואיים עליהם עמדה המבקשת בבקשתה ניתן משקל בקביעת העונש בערכאת הדיונית וגם בערכאת הערעור, ונקבע כי מצבה הרפואי לא מצדיק הימנעות מעונש זה.

עם מתן פס"ד בערעור ביום 23.3.23 נקבע מועד נדחה ליום 1.5.23 לתחילת ריצוי עונש המאסר בפועל, כן בהחלטה מיום 3.4.23 נעתרתי לבקשה המוסכמת לדחיית ההתייצבות לשם תחילת ריצוי רכיב זה ליום 30.6.23.

האישור הרפואי עליו סומכת המבקשת בבקשתה לא ניתן במסגרת הרפואה הציבורית. ועוד, על אף שצוין באישור זה כי המבקשת זקוקה לאשפוז שיקומי, אלא שהמבקשת לא אושפזה ואף לא צורפה הפנייה לאשפוז. יתרה מכך, חזקה כי שב"ס ערוך להעניק טיפול הולם וראוי גם למבקשת שכנטען מצבה הרפואי מורכב.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר בפועל כפי שנקבע בהחלטה מיום 3.4.23.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשפ"ג, 27 יוני 2023, בהעדר הצדדים.