1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 7.9.17 בת"פ 44314-05-16.

כללי

1.       המשיב הורשע בסחר בסם מסוכן (6 עבירות) ובהחזקת סם מסוכן. בגזר הדין בוטלה הרשעתו והוא נדון ל - 420 שעות של"צ, צו מבחן למשך שנה והתחייבות עצמית בסך 10,000 ₪ בגין כל עבירה על פקודת הסמים. הערעור מופנה כנגד אי ההרשעה וכנגד קולת העונש.

2.       כתב האישום המתוקן כולל שבעה אישומים, המתארים שש עסקות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס שביצע המשיב בתקופה שבין יום 22.2.16 ליום 22.3.16. משקל הסם נע בין 2 ל - 10 גרם שנמכר ללקוחות שונים בתמורה הנעה בין 200 ל- 1,000 ₪. באישום אחד החזיק המשיב ב - 1 גרם סם מסוג קנבוס.

טענות הצדדים    

3

3.       המערערת עותרת להרשעת המשיב והחמרה בעונשו. ב"כ המערערת טענה כי גזר הדין אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד שנקבעו בפסיקה בסוגית ההימנעות מהרשעה ועם תיקון 113 בעניין הבניית הענישה. לפי הלכת כתב, הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. עבירות הסמים הינן עבירות בעלות חומרה רבה, לגביהן נקבע בפסיקה כי יש להילחם בהן מלחמת חורמה ולפגוע בכל חוליה מחוליות שרשרת הסם עד למיגורה הסופי של התופעה. עניינו של המשיב אינו שונה מעניינים של נאשמים אחרים, נעדרי עבר פלילי, אשר הורשעו בעבירת סחר בסמים. לא הוכחה פגיעה חמורה ויוצאת דופן בו, ואין מדובר בנסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, המצדיקות את הסטייה מהכלל בדבר הרשעה. המשיב שוחרר מצה"ל עוד בטרם הוכרע דינו, וזאת בנימוק אי התאמה. גם אם הוא ירצה לנסות להתגייס לצה"ל כיום, אין בכך כדי להצדיק את אי הרשעתו ולא ניתן לומר כי הרשעה פוסלת מיידית מועמד מלשרת בצה"ל. עוד נטען כי גזר הדין סוטה לקולה באופן משמעותי ובלתי מידתי ממתחם הענישה ההולם לעבירות דנן בנימוק של שיקולי שיקום. בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה נע בין 8-10 חודשים, אך הטיל על המשיב של"צ והתחייבות בלבד. נטען כי שיקול השיקום אינו עומד לבדו, ועל כן גם חריגה ממתחם הענישה צריכה להיעשות בצורה מידתית. במקרה דנן יש לתת משקל הולם לנסיבות המחמירות שבביצוע העבירות, המתבטאות במספר הפעמים בהן עבר המשיב את העבירות ובזהות האנשים להם מכר את הסמים, המלמדות גם כי אין מדובר במשיב שמעד מעידה אחת וחד פעמית. עוד טענה המערערת כי עונש המבוסס על של"צ אינו הולם את העבירה בה הורשע המשיב ואת נסיבותיה, אינו מידתי ואין בו כדי להרתיע את המשיב ואת כלל הציבור מעבירות סמים, ובכך הוא פוגע באופן ניכר בשיקולי הענישה האחרים. עוד באה הפניה לפסיקה התומכת בעמדת המערערת לפיה העונש, בנסיבות מקרה זה, הכולל אי הרשעה, אינו מידתי ואינו מרתיע ואין בו התחשבות בשיקולי ענישה למעט בשיקולי השיקום. על כן יש להרשיע את הנאשם ולגזור עונש הולם המתחשב בהליך השיקום שאינו יוצא דופן.

          ב"כ המשיב טען כי אין מקום להתערב בהחלטתו המנומקת של בית משפט קמא שנסמכה על המלצת גורמי השיקום. ההליכים נמשכו על פני שנתיים לאור הליכי הטיפול והשיקום המביאים בחשבון את כלל הנסיבות האישיות והמיוחדות והשיקול האינדבידואלי גובר על השיקול הציבורי. המשיב היה בעת ביצוע העבירות על גבול הקטינות. המשיב עזב את המסגרת החרדית ומשפחתו התנתקה ממנו בשלב מסוים. המשיב עובד למחייתו. בשעתו, הוחלט שלא לגייסו לצה"ל והמשיב מבקש, למרות זאת, להתגייס והרשעה תסכל זאת. וכן, מדובר בסמים קלים. למשיב אין הרשעות קודמות וכלל הנסיבות מובילות לכך שיש להותיר את ההחלטה על כנה. גילו ורצונו של המשיב להתגייס מובילים להעדפת שיקולי השיקום. די באלה לדחות את הערעור בכל מקרה, כאשר מדובר באדם צעיר, קשה להצביע על פגיעה ממשית אך יש בהרשעה כדי לפגוע בעתידו ובאפשרויות התעסוקה העומדות לו, ובאה הפניה להחלטות אשר יש בהן לתמוך בעמדת המשיב. מדובר במעשים ברף הנמוך, הסם נמכר לחברים שרצו לרכוש סם ללא הפקת רווח, מעשים שנמשכו על פני חודש וחצי. מדובר בשיקום יוצא דופן ומוצלח.

4

תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב, יליד 1996, עולה כי הינו רווק, ללא עבר פלילי, עד למעצרו בתיק זה עבד בעבודות מזדמנות, שירות המבחן העריך כי ביצע את העבירות בתקופה משברית על רקע של היעדר מסגרת ותמיכה. המשיב השתתף בהליך טיפולי ושיקומי במשך כשנה, ממנו נתרם וקודם ובמהלכו קיבל אחריות מלאה לביצוע העבירות, זיהה את המניעים לביצוע העבירות, הביע חרטה והפסיק לצרוך סמים. הומלץ לבטל את הרשעתו ולהעדיף דרכי שיקום בעניינו.

דיון

5.       אכן, מדובר בעבירות סחר בסם מסוכן. עם זאת, מדובר בעבירות שנעשו על פני פרק זמן קצר, בסמים קלים. ברגיל, בהעדר נסיבות מיוחדות או חריגות, וחרף שמדובר בבחור צעיר ללא הרשעות קודמות, לא היה מקום להימנע מהרשעה. יחד עם זאת, ובעיקר לאור הליך השיקום הארוך והמוצלח אותו עבר המשיב, הליך אותו ליווה בית משפט קמא באורח צמוד, ביצוע העבירות על רקע משברי ונראה כי מדובר באירוע חולף, שקלול כלל הנתונים מוליך למסקנה כי לא מצאנו שנפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא.

          על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, במעמד ב"כ המערערת, ב"כ המשיב והמשיב בעצמו.