1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד שירן ברגמן

ב"כ המשיבה עו"ד ליאת גלבוע-אמיר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 55329-12-15 (בית משפט השלום בראשל"צ) בגניבת רכב, זיוף סימני זיהוי של אותו רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה ללא ביטוח ובזמן פסילה באותו רכב גנוב והפרעה לשוטר על פי העובדות המתוארות בכתב האישום וברישא גזר הדין נושא הערעור.

המערער נידון ל - 13 חודשי מאסר בפועל, ל - 8 חודשי מאסר על תנאי ו - 3 חודשי מאסר על תנאי, לתשלום קנס בסך 2,000 ₪, לפסילת מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 חודשים בפועל ולמשך 10 חודשים על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

2

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו בדיון קודם ובדיון הנוכחי כי שגה בית משפט קמא בקביעת מתחם הענישה וכי שגה בית משפט קמא כאשר החמיר עם המערער מעבר למה שגזר את דינו של מי שסייע לגניבת הרכב ולביצוע העבירות הנוספות, הוא נאשם 2, שנידון ל -8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ב"כ המערער מסתמך בעיקר על תסקיר קצין המבחן שהוגש בדיון היום ואשר התקבל מאחר והמערער ממשיך בהליך טיפולי אצל שירות המבחן עד היום.

ב"כ המערער איננו מתעלם משני תסקירי המבחן שהיו בפני בית משפט קמא ואשר גם הם המליצו על הטלת עונש מאסר בעבודות שירות כדי לא לגדוע את ההליך הטיפולי אך כיום הוא טוען שמדובר בהליך שיקומי שיש בו כדי להפחית מתקופת המאסר גם ברף התחתון בשל סיכויי שיקום עד כדי הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות על מנת שלא לגדוע את ההליך הטיפולי המוצלח מאוד שעובר המערער על ידי הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער וטוענת כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא הוא מתחם ענישה מתאים על פי הפסיקה הנוהגת ועל פי פגיעתו הקשה של המערער באינטרסים המוגנים שקבע אותם בית משפט קמא ואשר גם אנו מצטרפים אליהם.

באשר להבדל בענישה בין המערער לנאשם האחר - טוענת ב"כ המשיבה שהנאשם האחר הורשע, בעקבות תיקון כתב האישום, בעבירת סיוע בלבד ולא בעבירה של ביצוע עיקרי כשותף ולכן יש הצדקה להבדל בענישה כפי שקבע בית משפט קמא.

באשר לתסקיר שירות המבחן העדכני - טוענת ב"כ המשיבה כי מדובר בתסקיר שחזר על המלצות התסקירים הקודמים ואשר בית משפט קמא התחשב בו כאשר גזר את דינו של המערער ל - 13 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שעיינו בגזר הדין של בית משפט קמא, בתסקירי המבחן שהיו בפניו עובר למתן גזר הדין, בהרשעתו של הנאשם 2 ובגזר הדין לגביו, הגענו למסקנה כי הן מתחם הענישה והן עונש המאסר שהוטל על המערער ברף הנמוך יחסית במתחם הענישה הולם את הנתונים שהיו בפני בית משפט קמא בכל הקשור לחומרת מעשיו של המערער ולפגיעתו בערכים המוגנים וגם בהתחשב בנסיבותיו של המערער, כפי שפורטו בתסקירי המבחן ובהודאתו ובלקיחת האחריות על מעשיו.

משכך, עונש המאסר שהוטל עליו בבית משפט קמא היה נכון במועד נתינתו ואלמלא התסקיר החיובי שהתקבל לצורך הדיון בערעור, גם אם הוא חוזר על המלצתו, לא היינו משנים מעונש המאסר שהוטל על המערער על ידי בית משפט קמא.

3

איננו מתעלמים מהאמור בתסקירי שירות המבחן לפיו עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, ולו לתקופה מזערית, יפגע בהליך השיקום שבו החל המערער בחסות שירות המבחן וכן יפגע בפרנסתו של המערער, ביכולתו לפרנס את ילדיו ובכל השיקולים שפירט בפנינו המערער בעצמו בדברים שאמר לעניין הפחתת עונש המאסר ומתן אפשרות לרצותו בעבודות שירות.

עם זאת, אין להתעלם מחומרת התנהגותו של המערער, מפגיעתו בערך המוגן וגם אם אנו רואים בהמשך הליך השיקום המוצלח של המערער כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן משום נימוק להקלה בעונש עד כדי סטייה מהרף הנמוך של מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא, לא ניתן לרצותו בעבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי חלף עונש מאסר של 13 חודשים ירצה המערער 9 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בניכוי ימי מעצרו.

מומלץ כי שירות המבחן ימשיך לשלב את המערער בהליך הטיפולי עד תחילת ריצוי עונש המאסר.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 55329-12-15 (בית משפט השלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו על פי פסק דין זה בבית סוהר הדרים, ביום 17.12.17 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער בריצוי עונשו.

ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"ז, 19/09/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.