ע”פ 39893/04/17 – ט.ג.א. נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
ע"פ 39893-04-17 א' נ' מדינת ישראל
|
|
10 ספטמבר 2017 |
1
|
לפני: כבוד הנשיא אברהם טל - אב"ד |
|
|
המערערת |
ט.ג.א.
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
||
נוכחים:
המערערת ובא כוחה עו"ד רז משגב
ב"כ המשיבה עו"ד אורי רינצקי
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
המערערת הורשעה לאחר שמיעת ראיות בת"פ 16252-06-13 (בית משפט השלום ברחובות) ב-10 מקרים של הפרות הוראות חוקיות כאשר היא לקחה את בתם הקטינה שלה ושל בעלה בימי ג' מגן ילדים ולא אפשרה לו לקחת את הקטינה מהגן, והעבירה את הקטינה לגן אחר ללא ידיעתו ובמשך תקופה ארוכה מנעה ממנו להיפגש עם הקטינה בדרכים כאלה ואחרות נושא 10 אישומים.
במהלך הדיון הקודם חזרה בה המערערת, בעצת בא כוחה, לאחר שקיבלה את המלצת בית המשפט לעשות כן, מהערעור כלפי הרשעתה ונשלחה לממונה על עבודות שירות על מנת שיחווה דעתו בדבר התאמתה לרצות מאסר בעבודות שירות.
2
היום מונחת בפנינו חוות דעת הממונה לפיה המערערת מתאימה לרצות מאסר בעבודות שירות והמחלוקת בין הצדדים היא בדבר משך עבודות השירות כאשר ב"כ המערערת טוען למאסר בעבודות שירות למשך חודש עד שלושה חודשים ואילו ב"כ המשיבה טוען למאסר בעבודות שירות למשך 6 חודשים.
עיון בגזר הדין נושא הערעור שבפנינו מעלה כי בית משפט קמא קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל עד שנת מאסר בפועל לאחר שהתחשב בכתב האישום החמור שמלמד על הפרות חוזרות ונשנות של המערערת את צווי בית המשפט לאורך התקופה, כשהמשמעות המעשית היא פגיעה בזכות האב המתלונן לראות את בתו ולקיים את הסדרי הראייה שנקבעו על ידי בית המשפט וגם פגיעה בבת עצמה.
בית משפט קמא קבע כי ההגנה ניהלה את ההליך תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי המתלונן ונטענו כלפיו טענות שונות ללא כל בסיס וזקף זאת לחובת המערערת.
כך גם התחשב בית משפט קמא בדברי המערערת בפניו כי לא תאפשר למתלונן לראות את בתם ולטענת ב"כ המשיבה בפנינו, הדבר קוים על ידי המערערת כאשר היא ממשיכה לא לאפשר למתלונן, אבי הקטינה, לראות אותה על פי הסדרי הראייה, גם אם לא הוגש בעניין זה כתב אישום כנגד המערערת.
ב"כ המערערת טוען בעניין זה כי מאז האירוע האחרון שבגינו הורשעה המערערת לא נפתחו נגדה תיקים נוספים, שכן בדיקות שעשתה המשטרה בגנים שבו נמצאת הקטינה העלו שהאב לא בא לקחת אותה על פי הסדרי הראייה.
אף אנו איננו מקלים ראש במעשי המערערת נושא הרשעתה, גם אם חזרה בה מהערעור כלפי הכרעת הדין, ואנו סבורים כי הטלת עונש מאסר לתקופה מירבית של 6 חודשים שניתן לרצותה בעבודות שירות הוא עונש סביר, ואף מקל, שלקח בחשבון במיוחד את חזרת המערערת מהערעור כלפי הרשעתה.
כך אנו זוקפים לזכות המערערת את כל הנימוקים שזקף לטובתה בית משפט קמא ואין בהם, יחד עם חזרת המערערת מהערעור כלפי הרשעתה, כדי להצדיק את עונש המאסר המבוקש על ידי בא כוחה לתקופה של חודש עד שלושה חודשים, שכן המקרים שבהם הוטלו עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופות כאלה, אינם מתייחסים למספר ההפרות שהפרה המערערת את הצווים השיפוטיים בעניין הסדרי הראייה.
3
לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המערערת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות.
המערערת תתייצב בפני הממונה לריצוי 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בבית חב"ד ברח' ביאליק 2 בנס ציונה ביום 11.1.18 בשעה 08:00 ואם לא תתייצב תיעצר ותועבר למשמורת שב"ס על מנת לרצות את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד לסיום עבודות השירות.
יתר חלקי גזר הדין בת"פ 16252-06-13 (בית משפט השלום ברחובות) יעמדו בתוקפם.
ניתן והודע היום יט' אלול תשע"ז, 10/09/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמערערת.
|
|
|
|
|
אברהם טל, נשיא אב"ד |
|
זהבה בוסתן, שופטת |
|
נאוה בכור, שופטת |
ניתן והודע היום י"ט אלול תשע"ז, 10/09/2017 במעמד הנוכחים.
|
|
|
אברהם טל, נשיא |
זהבה בוסתן, שופטת |
נאוה בכור, שופטת |
4
|
|
|
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)