1

בשם המערערת:                  עו"ד כפיר דוד

                   זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (השופטת נ' פראג לבוא) מיום 17.5.2018 בתת"ע 2998-12-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

2

1.             כנגד המערערת הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשיכרות. ביום 28.3.2018 התקיימה ישיבת הקראה בתיק, שבמהלכה ביקש בא כוח המערערת את דחיית הדיון עד להחלטה בהליך אחר המעלה שאלות דומות. בית המשפט דחה את הבקשה. לאחר מכן אמר בא כוחה "אמרתי לביהמ"ש שבתיק הזה יש הפרש של יותר מ-10 אחוזים בין החיישנים, בסוגיה זו ידון השופט אלון אופיר בתיק אחר, הוא כבר הכריע שהוא מזכה". כעולה מפרוטוקול הדיון, בהמשך הדברים ציין בא כוח המערערת לפרוטוקול כי "כאשר אמרתי את הדברים האלו ביהמ"ש אמר לי להתכונן ללכת לביהמ"ש המחוזי". עוד הוסיף בא כוח המערערת כי "אבקש שיירשם לפרוטוקול שביהמ"ש אמר לתובעת שעליה לומר שבמידה ועורכי התע"צ יוזמנו לריק עליה לעתור להוצאות". בתום הדיון מסר בית המשפט את פרוטוקול הדיון לבא כוח המערערת על מנת "שיבדוק את הרשום ויאיר הערותיו [כך במקור]". בהמשך לאמור הגיש בא כוח המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול, שהתקבלה ביום 10.4.2018.

2.             על רקע זה הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב שנדחתה ביום 17.5.2018. נפסק כי אין באמירות הנ"ל כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי "הכל נרשם בפרוטוקול הדיון [...] ב"כ הנאשמת [המערערת] עזב את האולם, ולתיק ביהמ"ש הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול. בבקשה מציין המבקש, כי התפתח דיון 'מחוץ לפרוטוקול'. ראשית, אם התנהל דיון מחוץ לפרוטוקול, מדוע מבקש ב"כ הנאשמת, שהשתתף בו, והסכים לו, שיירשם לפרוטוקול? שנית, אינני זוכרת כל שנאמר, אך הסכמתי לתיקון הפרוטוקול". באשר לאמירה בעניין ערכאת הערעור נפסק כי זו נאמרה "בתגובה לדבריו [של בא כוח המערערת], ובדיון 'שלא לפרוטוקול', אמרתי לו, אז שיתכבד וילך לערעור, אם לאחר שמיעת הראיות בתיק, תהיה דעתי שונה מדעתו של כבוד השופט אלון אופיר". הוטעם כי דעתו של בית המשפט אינה "נעולה", וכי אף האמירה בעניין ההוצאות אינה מקימה עילת פסלות.

           בהמשך הדברים הורה בית המשפט על הפסקת ההליכים בתיק, לנוכח הודעת בא כוח המערערת על כוונתה לערער על ההחלטה האמורה.

3.             מכאן הערעור שלפניי בו חוזרת המערערת על הטענות שהעלתה בפני בית משפט קמא. לדבריה, התבטאויות בית המשפט מעידות כי דעתו "נעולה" והיא מציינת בהקשר זה כי במהלך הדיון מיום 28.3.2018 התפתח דיון "שלא לפרוטוקול" בין המותב לצדדים, שיש בו כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. עוד נטען כי יש לקבל את הערעור מחמת מראית פני הצדק.

3

4.             לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. עיקר טענותיה של המערערת יוחדו למספר התבטאויות של המותב, אולם ככלל, אין בהתבטאויות מסוג זה הנאמרות אגב ניהול ההליך כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים (ע"פ 6013/17 ורקשטל נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (3.8.2017)). גם לאחר תיקונו, עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי בית המשפט לא חרג מניהול סביר של ההליך בנסיבות העניין, וכפי שהדגיש אין לו כל עמדה בתיק. לא מצאתי כי בהתבטאויות שנשמעו בדיון יש כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. אף לא מצאתי כי יש מקום בנסיבות העניין לטענה בדבר פגיעה במראית פני הצדק (ע"פ 2086/18 גרנות נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (11.3.2018)).

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏כ"ז בסיון התשע"ח (‏10.6.2018).

_________________________

  18040460_V01.doc  גק