1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד דינה שוגול-שוורצברג

ב"כ המשיבה עו"ד ליאת גלבוע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כב' השופט הישאם אבו שחאדה) מיום 26.11.14 בת"פ 5142-04-13, לפיו הורשע המערער על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הנושא שישה אישומים, בתוכם חמישה אישומים של תקיפה בנסיבות מחמירות (תקיפת בת זוג), ניסיון לתקיפת בת זוג, היזק לרכוש במזיד ואיומים.

בגין הרשעתו נידון המערער לשמונה חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.

2.         הערעור מופנה כנגד עצם הרשעתו של המערער ולחילופין כנגד חומר העונש, תוך שהמערער טוען כי יש להסתפק בהטלת צו מבחן ולחילופין של"צ ומאסר מותנה בלבד.

2

3.         רקע הרשעתו של המערער, בן 31 שעלה עם משפחתו לפני כ-24 שנים מטג'יקיסטן לישראל, הינו מסכת עבירות מתמשכת על פני מספר שנים שעניינן אלימות במשפחה במסגרתן תקף המערער את המתלוננת בסדרת תקיפות שכללו בעיטות, משיכת שיער, טלטולי המתלוננת, שפיכת כוס קפה חם על ראשה בזמן שהיתה בהיריון, שפיכת תכולת בקבוק אוכל עליה, סטירות, יריקות, איומים, זריקת חפצים ועוד, עד שנאלצה לעזוב את ביתה ולעבור להתגורר בבית הוריה.

4.         במסגרת ההליך בבית המשפט קמא נתקבלו שלושה תסקירים מטעם שירות המבחן. בתסקיר הראשון (7.11.13), התרשם שירות המבחן מניסיון המערער לצמצם את הנזק ואף מפחדה של המתלוננת מפניו. על מנת לבחון את השתלבותו של המערער בהליך טיפולי הומלצה דחייה לתקופה קצובה, וכך נעשה.

            בתסקיר השני (2.3.14), ציין שירות המבחן כי המערער שלל נזקקות טיפולית כמו גם אפשרות להשתלב בבית "נעם" בשל הקושי לשלב את הטיפול עם תעסוקתו. עם זאת גילה נכונות לשילוב בטיפול קבוצתי ועל כן נתבקשה דחייה נוספת של הדיון.

            בתסקירו האחרון (29.5.14), תאר שירות המבחן את השתלבות המערער בקבוצת מניעת אלימות במשפחה בשירות המבחן בנתניה תוך שהתרשמות השירות היא כי המערער חושש מהרשעתו בפלילים בשל הפגיעה האפשרית בפרנסתו. הומלץ אפוא בנסיבות אלה על שקילת אפשרות ביטול הרשעתו.

5.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סקר בית המשפט קמא בגזר דינו את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אלימות במשפחה ואת חומרתן היתרה של עבירות אלה תוך שקבע את מתחם הענישה בין מאסר על תנאי ל-15 חודשי מאסר בפועל.

            בית המשפט קמא מצא לדחות את בקשת המערער לביטול הרשעתו זאת על רקע מהות המעשים, ריבוי האישומים ותקופת ביצוען הממושכת וכן בהיעדר הוכחה לפגיעה קונקרטית בתעסוקתו.

באשר להשתת העונש עצמו, סבר בית המשפט קמא כי אין בהשתתפות המערער בהליך הטיפולי כדי להצדיק סטייה ממתחם הענישה ההולם ועובדה זו נלקחה על ידו בחשבון בשאלת הצבת הנאשם בתוך גבולות המתחם. לעניין זה שקל בית המשפט קמא גם את עובדת הודאתו של המערער, היעדר עבר פלילי, השלכות העונש על המערער ומשפחתו בהיותו המפרנס היחיד וכן ההשתתפות בהליך השיקומי.

3

6.         תמצית נימוקי הערעור היא כי שגה בית המשפט משהרשיע את המערער חרף המלצת שירות המבחן ועל אף נסיבות המקרה הייחודיות תוך שטוען הוא שבית המשפט לא נתן דעתו די הצורך להשלכות הקשות של ההרשעה על המערער ושיקומו, פגיעה בדימויו העצמי ופרנסת משפחתו. עוד טוען המערער כי עצם הרשעתו עלולה להוריד לטימיון את מאמצי השיקום שהושקעו על ידו.

            המערער טוען עוד כי בית המשפט לא הביא במניין שיקוליו את נסיבות חייו הקשות, נתן משקל מכריע לחומרת המעשים על פני שיקולי הענישה ולא ייחס משקל ראוי לכלל השיקולים המנחים את עקרון ההלימה. המדובר בענייננו באירועים ספונטניים, ללא תכנון מוקדם אשר התפתחו עקב וויכוחים מילוליים בין המערער למתלוננת ומאז ועד עתה נפרדו דרכיהם.

7.         במכלול הנסיבות משעה שביצוע העבירות כך לטענת המערער אינן חמורות ולאור אופיו הנורמטיבי והיעדר תיקים נוספים כמו גם נטילת אחריות, עותר הוא לקבוע את העונש ההולם ברף התחתון של מתחם הענישה הנוהג שהינו צו מבחן ללא הרשעה ולחילופין שירות לתועלת הציבור.

8.         המדינה עותרת לדחיית הערעור בהיעדר כל שגגה שנפלה מלפניו של בית המשפט קמא תוך שהרחיבה בטיעוניה לעניין חומרת המעשים המיוחסים למערער.

9.         הודעת הערעור עצמה משתרעת על פני לא פחות מ-21 עמודים, אליה צורפו תעודות ואישורים מקצועיים אחרים.

            נראה כי באת כוח המערער אכן טענה כל שניתן היה ולא פסחה על טיעון אפשרי כלשהו בעניינו של מרשה. עם זאת, לאחר שעיינו בהודעת הערעור ונספחיה ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים לא מצאנו להיעתר לה.

4

10.       בית המשפט קמא היה ער בגזר דינו לכלל ההיבטים הנוגעים לעניין ובכלל זה לתסקירי שירות המבחן אותם סקר בהרחבה, לטיעוני הצדדים ולמדיניות הענישה הנוהגת תוך שאף סקר בגזר דינו פסקי דין המבססים את קביעתו האמורה ולא מצא לנכון להורות על ביטול ההרשעה או לסטות מהמתחם הענישתי. לא מצאנו כי שגה בית המשפט קמא בשני ההיבטים.

11.       באשר לשאלת ההרשעה, ככלל מי שהודה בביצוע עבירה פלילית או שהוכחה אשמתו מורשע בהתאם. זוהי ברירת המחדל כשהחריג לה הינו אי הרשעה אשר נקבע במקרים מיוחדים בהם שוכנע בית המשפט כי אינטרס הנאשם הפרטי גובר על האינטרס הציבורי ועל כן יש להתחשב בו ולהימנע מהרשעתו. רק במקרה בו קיים יחס בלתי סביר בין הרשעת הנאשם ותוצאותיה לבין העבירה שביצע רק אז נשקלת אי ההרשעה.

            משמצא בית המשפט קמא כי בהינתן ריבוי האישומים ומהות המעשים, משך זמן ביצועם על פני כל תקופת נישואיהם של בני הזוג ובהיעדר הוכחה ממשית לנזק תעסוקתי קונקרטי בשל הרשעתו הפלילית של המערער, גובר אינטרס הציבור על עניינו הפרטי של המערער ואין בהרשעה כדי ליצור יחס בלתי סביר בין הנזק שיגרם ממנה לבין חומרת העבירה ובהתאם לא מצא לנכון לקבל את המלצת שירות המבחן. לא נראה לנו כי בנסיבות ענייננו מדובר בשגגה כלשהי שנפלה מלפני בית המשפט קמא המצדיקה התערבות וביטול ההרשעה.

12.       כך גם באשר לגזר הדין עצמו ולמאסר שהוטל על המערער המצוי לטעמנו בהחלט בגבולות המקובל. לעניין זה נעיר כי כידוע תפקידה של ערכאת הערעור אינו לשים עצמה תחת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם מדובר בסטייה בלתי סבירה במובהק מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות. אין זה כאמור המצב בענייננו.

13.       קודם חתימה נעיר באשר לטענה בדבר סטייה מהמלצת שירות המבחן כי איננו מקלים כמובן כל ראש בערכה של המלצת הגורם הטיפולי. מקצועיותם ומומחיותם הרבה והעבודה החשובה של אנשי השירות אינם נתונים כלל בספק. עם זאת, כידוע בסופו של יום חוות הדעת עם כל חשיבותה הינה בגדר המלצה שבית המשפט שוקל עימה מכלול של שיקולים ואינו מחוייב לקבלה.

5

14.       הערעור נדחה אפוא.

            המערער יתייחס לריצוי עונש המאסר שהוטל עליו ביום 15.3.15 בשעה 08:00 במתחם בית סוהר הדרים או בכל מקום שייקבע לו בתיאום שיעשה על ידו במסגרת מיון מוקדם כשבידו תעודת זהות ועותק מפסק הדין.

            תנאי השחרור שנקבעו בעניינו של המערער יוותרו בעינם עד להתייצבותו.