1

בשם המערער:                     בעצמו

           זהו ערעור פסלות על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' סלע) מיום 21.5.2018 בת"פ 20274-12-14 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

2

1.             כנגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע מצגי שווא והעלאת טענות כזב בפני אנשים שונים בכוונה לקבל מהם כספים במרמה. ביום 3.12.2015 מסר המערער את תשובתו לאישומים, ובהמשך נקבע התיק להוכחות. ביום 8.5.2018 הגיש המערער – המייצג את עצמו – בקשה בעניין מספר העדים שעדותם תשמע במהלך מועדי ההוכחות שנקבעו וזו נדחתה בהחלטה מיום 12.5.2018. בפתח דיון ההוכחות הקבוע ליום 21.5.2018 העלה המערער בקשה לפסילת המותב, וזו נדחתה על אתר. בית המשפט קבע כי אחדות מן הטענות שהעלה המערער נדונו ונדחו בעבר (ואף ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה. ראו ע"פ 5572/17 ברג נ' מדינת ישראל (19.7.2017)). באשר לטענות שהופנו להחלטת המותב לדחות את בקשת המערער בעניין העדת העדים נפסק כי מדובר בטענות המופנות כנגד החלטות דיוניות, ואין בהן כדי לבסס עילה לפסילת המותב. מעבר לכך, בית המשפט הטעים כי אין הוא נושא פנים כלפי מי מהצדדים בהליך, וכי הוא גילה אורך רוח רב כלפי המערער. לכך הוסף, כי בקשת הפסילה הוגשה בשיהוי, ולא בסמוך למתן ההחלטה הדוחה את בקשת המערער בעניין העדת העדים – טעם נוסף המצדיק את דחייתה. לבסוף, ציין בית המשפט כי ככל שהמערער סבור שפרוטוקול הדיון אינו משקף את האמור בו, הוא רשאי להגיש בקשה לתיקונו.

           בהמשך הדיון הורה בית המשפט כי הדיונים בהליך ימשיכו להתנהל, חרף הודעת המערער על כוונתו לערער על ההחלטה בעניין פסילת המותב בפני בית משפט זה. עם זאת, בית המשפט הורה על ביטול הישיבה שהייתה קבועה ליום זה (21.5.2018) וחייב את המערער בסכום של 800 ש"ח הוצאות עבור כל אחד משלושת עדי המאשימה שהתייצבו למתן עדותם, ובסכום של 6,000 ש"ח לאוצר המדינה.

2.             מכאן הערעור שבפניי. המערער – המייצג את עצמו – טוען כי החלטת בית המשפט בעניין העדת העדים אינה מאפשרת לו זמן סביר לקיום חקירות ראויות והכנה מספקת לעריכתן. הוטעם כי דברים אלה נכונים בפרט שעה שמדובר בעדים החשובים ביותר בהליך, ובשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג ואינו דובר עברית מלידה. המערער מוסיף כי אף ההחלטה לעניין תשלום ההוצאות מעידה על משוא הפנים של בית המשפט.

           בצד הערעור, מבקש המערער מבית משפט זה סעדים נוספים הנוגעים לקביעת מועדי הדיון לחקירת העדים.

           בקשה זו אין מקומה בערעור פסלות.

3.             לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. לוז טענותיו של המערער מופנה להחלטה בעניין קביעת מועדים להעדת עדים ולפרקי הזמן לחקירתם. באלה אין כדי להקים עילה לפסילת המותב והדרך להשיג על החלטות מסוג זה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בחוק (ע"פ 2194/17 חיפה כימיקלים בע"מ נ' עיריית חיפה, פסקה 7 (15.3.2017)). בצדק קבע המותב בבית משפט קמא, כי בקשת המערער הוגשה בשיהוי, ולא בסמוך למתן ההחלטה בעניין העדת העדים – עניין התומך אף הוא בדחיית הערעור (ע"פ 3102/18 אלסנע נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (25.4.2018)). לבסוף, ההחלטה בעניין ההוצאות שהוטלו על המערער אף היא אין בה כדי להקים עילה לפסילת המותב (ע"א 1726/18 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (28.3.2018)).

3

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏כ"ז בסיון התשע"ח (‏10.6.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18041500_V01.doc  גק