1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד רונן סמולסקי

ב"כ המשיבה עו"ד יעל תרם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 1019/04 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בפריצה לבית כאשר נכנס דרך חלון הויטרינה של הבית וגנב ממנה מחשב נייד, מצלמה, חבילות סיגריות ובשמים.

המערער נידון לשנת מאסר בפועל, ול- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער בלבד וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר לא האמין לעדויות המערער ועד ההגנה טדגי, אשר נתמכו לטענתו בדברי בעלת הדירה לפיהם המערער, אשר הובא לדירה על ידי טדגי, קרוב משפחה של בעלת הדירה, ביצע עבודות שיפוצים בדירה ובמהלכן נגע בתריס הגלילה, שעל שני צידיו, בחלק התחתון, נמצאו טביעות אצבע של המערער.

לא ביקשנו תגובת המשיבה.

עיון בהכרעת הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי היא מבוססת על חוסר אמון בגרסתו של המערער, שהיא גרסה כבושה, שכן בהודעתו במשטרה ובתגובתו לכתב האישום טען המערער כי לא היה בבית שנפרץ ומשכך גם לא פרץ אליו ולא גנב מתוכו ורק כאשר ראה את בעלת הדירה, שהגיעה להעיד בבית המשפט, העלה את הטענה שביצע בדירה עבודות שיפוצים.

נאמר כבר עתה שבעדותו בבית המשפט לא נתן הנאשם הסבר ישיר להגעת טביעות אצבעותיו לחלק התחתון של תריס הגלילה, עליו הוא נמצאו משני צידיו, אלא הסתפק בכך שטען כי ביצע עבודות בדירה במשך יומיים.

2

עיון בעדותה של בעלת הדירה מעלה כי תריס הגלילה הותקן בביתה שנה לפני הפריצה על ידי קבלן שעבד יחד עם פועל רוסי. העדה אישרה כי אחיה טדגי צבע את הפרוזדור הביתה לאחר התקנת התריס אך הוא ביצע את העבודה בעצמו ולא ביצע את חיפוי האבן בבית אלא הדבר נעשה על ידי הפועל הרוסי של הקבלן דני.

החוקרים הציגו בפני בעלת הדירה את תמונתו של המערער והיא לא זיהתה אותו ובחקירתה הנגדית אישרה כי אחיה טדגי אמר לה שיש מישהו שיכול לעשות את חיפוי האבן ואף הביא לפגישה עמה אדם ערבי מהמשולש אך העניין לא הסתדר ועבודת השיפוץ בוצעה באמצעות קבלן אחר.

בימ"ש קמא האמין לדברי בעלת הדירה אשר סותרים בעליל את דבריו של המערער לפיה הוא ביצע את עבודות החיפוי בבית במהלך יומיים.

בית משפט קמא היה מוכן לסלוח למערער על גרסתו הכבושה, גם אם ההסבר שנתן לכבישת הגרסה אינו סביר בעיניו ובעינינו אך מצא נימוקים נוספים שמנה בסעיף 9 להכרעת הדין לדחות את הגרסה הכבושה בהיעדר אמון.

לאור כל האמור לעיל, קביעת ביהמ"ש קמא, אשר התבססה על הימצאות טביעת אצבעותיו של המערער בשני צידיו של תריס הגלילה, בחלקו התחתון ועל חוסר האמון שנתן בהסברו של המערער, הגם שלא התייחס במפורש לנקודה שבשאלה שבמחלוקת, היא קביעה הנוגעת למהימנות שבימ"ש זה כערכאת ערעור לא מתערב בה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.