1

פסק הדין ניתן ביום 30.11.17 והערעור הוגש ביום 24.12.17.

ההריסה אמורה להתבצע בעוד 4 ימים.

ב"כ המערער ידע ויודע עובדות אלה ובכל זאת הוא בחר להגיש ערעור זה 6 ימים לפני המועד המיועד להריסה והוא מבקש עיכוב ביצוע הצו עד להכרעה בערעור.

לטעמי, זוהי התנהגות חסרת תום לב.

ניתן היה להגיש את הערעור מבעוד מועד וליתן די זמן הן לצד שכנגד והן לביהמ"ש כדי להערך לקראת דיון.

ב"כ המערער יצר מצב לפיו לא ניתן פרקטית לקבוע מועד לדיון שכן אין די זמן לשלוח הזמנה כדין לצדדים.

מעבר לכך, קראתי את פסק הדין של בימ"ש קמא, את הודעת הערעור ואת התגובה שהוגשה היום ע"י המשיבה.

השתכנעתי שסיכויי הערעור נמוכים מאוד.

עניין זה כשהוא מצטרף לעובדה שהמערער נהג שלא בתום לב משבחר להגיש את הערעור בסמוך מאוד למועד הקבוע להריסה, מביאים אותי לכלל החלטה שיש לדחות את הבקשה על הסף מבלי לקיים בה דיון פרונטלי.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ח, 26 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

2

הוקלד על ידי .......