1

השופט א' אברבנאל:

2

1.     לפנינו ערעור המדינה על גזר-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ. כדורי), בת"פ 63468-12-16, מיום 20.4.2017, לפיו נגזר דינו של המשיב לתשעה חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי, והופעל עונש מאסר על תנאי של שבעה חודשים שהוטל בתיק קודם, חציו במצטבר וחציו בחופף (כך שבסך הכל על המערער לרצות 12 חודשי מאסר וחצי בפועל), זאת בגין הרשעתו, על-פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בשלש עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי לפי סעיף 4(ב) לפקודת מניעת טרור תש"ח - 1948 בזיקה לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור תשע"ו - 2016 (להלן: חוק המאבק בטרור), תשע עבירות של הסתה לאלימות או טרור לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, חמש עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ו),(ח) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 בזיקה לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, ועבירה אחת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

2.     המשיב הורשע בעבירות אלה בגין 16 פרסומים שהפיץ באמצעות אתר הפייסבוק שלו בשנים 2015 ו - 2016 שבהם קריאות למעשי אלימות וטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון ודברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות עם מעשים כאמור, ועם עושיהם וכן דברי שבח אהדה ותמיכה בארגון טרוריסטי, "החזית העממית" ו"גדודי אלאקצה".

מספרם של החברים והעוקבים של אתר הפייסבוק האמור לא התברר. עם זאת כתב האישום שעל פיו הורשע המשיב מציין כי הפרסומים האמורים זכו לסימני חיבוב רבים. מרבית הפרסומים זכו לעשרות סימני חיבוב, ומיעוטם למעל 100 סימני חיבוב.

3.     המשיב יליד 1995 תושב סילוואן. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו עולה כי הוא רווק המתגורר בבית הוריו ועובד כפועל. שירות המבחן העריך כי מידת הסיכון הנשקפת מהמשיב להישנות התנהגות עוברת חוק ופוגענית גבוהה, ונמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

4.     גיליון הרישום הפלילי של המשיב מעלה כי בשנת 2012 הטיל עליו בית משפט השלום לנוער בירושלים במסגרת ת.פ 42993-05-11, 50 שעות שירות לתועלת הציבור והתחייבות להימנע מעבירה, בגין עבירת התפרעות משנת 2009 שבה נקבעה אשמתו. ביום 23.5.2013 הוא נדון בת.פ. (מחוזי י-ם) 45802-01-13 ל-12 חודשי מאסר בפועל ולשבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, נשיאת נשק שלא כדין, ניסיון להצתה וניסיון להיזק לרכוש.

5.     בבית המשפט קמא ביקשה המערערת לקבוע מתחם ענישה שנע בין 15 לבין 36 חודשי מאסר בפועל ולהטיל על המשיב עונש של 22 חודשי מאסר בפועל, ובנוסף להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו בן שבעה החודשים, במצטבר.

הסניגור ביקש להימנע מלהפעיל את עונש המאסר על תנאי, ולהסתפק בעונש מאסר שלא יעלה על ששה חודשים ויום.

3

6.     בגזר הדין עמד בית המשפט קמא על חומרתם הרבה של הפרסומים שהפיץ המשיב, על ריבויים ועל הפוטנציאל המסוכן הנודע לפרסומים שכאלה, שיש בהם משום "זרע של הסתה" אשר "לא ניתן לדעת מתי ובאיזה נסיבות ינבוט ממנו מעשה הטרור". לאחר שסקר את מדיניות הענישה הנוהגת בתחום זה, קבע בית המשפט קמא כי מתחם העונש ההולם למעשים עומד על שבעה עד 18 חודשי מאסר בפועל.

בקביעת העונש המתאים למשיב בתוך המתחם האמור, הביא בית המשפט קמא בחשבון את גילו הצעיר והודאתו מחד גיסא, ואת עברו הפלילי הכולל שתי הרשעות קודמות מאידך גיסא.

7.     המערערת טוענת כי מתחם העונש ההולם שנקבע בגזר הדין והעונש המתאים שהוטל בגדרו, נמוכים במידה משמעותית ואף חורגים מהענישה המקובלת בתקופה זו בבתי משפט השלום. היא ציינה את עברו הפלילי של המשיב "שהוא נאה דורש ונאה מקיים", נוכח הרשעותיו הקודמות בעבירות התפרעות הצתה ונשק על רקע לאומני.

8.     ב"כ המשיב התנגד לערעור וטען כי גזר הדין משקף נכונה את מכלול השיקולים שנכון לשקול וכי אין להתערב בו. הוא עמד על גילו הצעיר יחסית של המשיב וציין כי הרשעותיו הקודמות עניינן בעבירות שעבר כשהיה קטין.

9.     כלל הוא, כי ערכאת הערעור לא גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר-הדין של הערכאה הדיונית; וכי התערבותה בעונשים שנגזרו על-ידי הערכאה הדיונית שמורה למקרים חריגים בלבד שבהם נפלה טעות מהותית, או שהעונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 2422/15 איתן סרור נ' מדינת ישראל (7.11.16)).

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי העונש שהוטל על המערער ראוי ואין הצדקה להתערבות בו.

4

10. המשיב בן 21 והוא מעורב מנעוריו בשורה של עבירות נגד בטחון המדינה כמפורט לעיל. זמן לא רב לאחר ששוחרר מריצוי מאסר בן 12 חודשים בין היתר בגין עבירות של נשיאת נשק וניסיון הצתה, הפיץ את הפרסומים האמורים באתר הפייסבוק שלו. הוא פעל באופן שיטתי ולאורך זמן. פרסומיו מגוונים במידת חומרתם, בחלקם דברי שבח מרומזים או בוטים למעשי אלימות שבוצעו בעבר ובחלקם קריאה למעשי אלימות בעתיד. מספר הנחשפים לפרסומיו של המשיב אינו ידוע, אך עם זאת אין חולק כי פרסומיו זכו לעשרות ולעיתים ליותר ממאה חיבובים.

11. ריבוי הפיגועים ומעשי האלימות האחרים על רקע לאומני שהתרחשו בתקופה הרלוונטית, וההכרה כי תמיכה של ציבורים רלוונטים במפגעים תורמת למוטיבציה של נוספים לחקות את קודמיהם, הם המחייבים התייחסות מחמירה לפרסומים שיש בהם דברי שבח, תמיכה עידוד והסתה לעבירות אלימות. במציאות הקיימת אין מנוס מלהכביד את היד, לא רק על מבצעי עבירות אלימות, אלא גם על אלה התורמים בהתבטאויותיהם ליצירת אווירה התומכת במעשים והמקנה יוקרה למבצעיהם.

צעירים לא מעטים מוכנים ליטול את חייהם של אחרים ואף להקריב את חייהם שלהם, בין היתר בהשפעתה של היוקרה שלה זוכים מפגעים לאחר מותם. ענישה מכבידה הכוללת מרכיב של מאסר לריצוי בפועל, הולמת את חומרתם של פרסומים שכאלה ובנוסף יש בה כדי להרתיע אחרים מלהפיץ פרסומים דומים בעתיד.

12. כפי שנפסק בעבר, בקביעת מתחם העונש ההולם לעבירות מסוג זה, יש לתת משקל למספרם של הפרסומים, לחומרתם ומידת מובהקותם, למידת הפוטנציאל הטמון בהם, לסמיכות הזמנים בינם לבין אירועים אלימות חמורים ועוד.

13. המתחם שקבע בית המשפט קמא ממלא אחר דרישות אלה. העונש שנקבע בגדרו מאוזן, יש בו כדי לשקף את חומרתם של הפרסומים ואת הצורך להרתיע אחרים מהפצת פרסומים דומים. בנוסף עיינו בפסקי דין מהעת האחרונה שהוגשו לנו, ולא מצאנו כי יש בגזר הדין משום סטייה מרמת הענישה הנוהגת.

5

אשר על כן לא מצאנו להתערב בגזר הדין, ולפיכך הערעור נדחה.

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לב"כ הצדדים ולשירות בתי הסוהר.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ז, 13 יולי 2017, בהיעדר הצדדים (על-פי הסכמתם).