1

1.        לא ראינו מקום לבקש תשובה מהמדינה בהליך זה.

2

2.        המערער הורשע בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), סיוע לשוד בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 30 ו-402(ב) לחוק העונשין), נהיגה ללא רשיון נהיגה (לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961) ונהיגה ללא פוליסת ביטוח (לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970). הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל, וכן לעונשי מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי ופיצויים למתלוננים. לא ראינו יסוד בטענה שהדיון בגזר הדין לא היה ממצה דיו ואנו סבורים כי העונש הוא, למצער, עונש הולם.

           לא מן המותר להזכיר כי המערער סרב במאסרו להשתלב בקבוצה טיפולית, ואף לכך יש לתת משקל. הפיצוי הכספי, שהוא מתון, לא שולם אף הוא. אין אנו רואים אפוא הצדקה להתערב בעונש.

3.        בשולי הדברים: המערער לא הגיש בקשה להשתחרר בתום ריצוי שני שליש ממאסרו, ולדברי בא כוחו הדבר נבע מאי מודעות מספקת לזכות. זכותו של המערער היא לפנות בבקשה גם בשלב זה.

4.        הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏כ"ד בחשון התשע"ה (‏17.11.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14057370_C07.doc  עע