ע"פ 5815/21 – ויסאםזבידאת נגד מדינת ישראל
1
|
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
|
לפני: |
|
|
|
כבוד השופט ג' קרא |
|
|
כבוד השופט ד' מינץ |
|
|
נגד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' אליקים), מיום 12.08.2021, ב-ת"פ 23195-10-16 |
|
תאריך הישיבה: |
י"ג בתשרי התשפ"ב |
(19.9.2021) |
|
בשם המערער: |
עו"ד דוניאנעאמנה |
|
||
|
בשם המשיב: |
עו"ד עינת גדעוני |
||
בין יתר המסמכים שצירפה באת כוח המערער לערעורה נמצאת "הודעה בטרם הוצאת פקודת מאסר חלף קנס" מאת המרכז לגביית קנסות, הנושאת תאריך 20.9.2019 שמוענה למערער ונשלחה על ידי המרכז לכלא גלבוע שבו שהה המערער באותה עת; וכן אישור מסירה שנחזה להיות חתום על ידי המערער בפני איש שירות בתי הסוהר, מר אייל שייך, שלפיו הודעה זו נמסרה למערער באותו היום (נספח ג' ל"תגובת המדינה לבקשת המבקש" שצורפה לערעור). בכך נשמט הבסיס לערעור ומן הטענה של המערער שלא הודע לו דבר מאסרו חלף קנס. ויצוין כי אין טענה במסגרת הערעור שהחתימה אינה חתימתו של המערער; אף לא שהחתימה זויפה. העובדה שכעת, לראשונה, מכחיש המערער את חתימתו אינה יכולה להיזקף לזכותו.ייאמר מעבר לצורך, שמעיון במסמכים ב-"נט המשפט" בתיק הפלילי וכן בנספחים נוספים שצירף המערער לערעורו, על פניו ניכרת זהות בין חתימתו על אישור המסירה הנזכר לעיל בהשוואה לחתימות של המערער על מסמכים אחרים.
2
ועוד יצוין כי לא ניתן לבטל בדיעבד תקופת מאסר חלף קנס שכבר רוצתה (ראו בג"ץ 60/83 שעת נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד ל"ז (1) 754 (1983); רע"ב 6201/11 טייב נ' שירות בתי הסוהר (14.11.2011); ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל (6.3.2017), בפסקה 9).
התוצאה היא שהערעור נדחה.
ניתן היום, י"ג בתשרי התשפ"ב (19.9.2021).
|
ש ו פ ט ת |
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
21058150_G05.docx זפ
