1

נוכחים:

המערער התייצב

ב"כ המערער - עו"ד טליה ביטן

ב"כ המשיבים - עו"ד ליטל מהלל ומתמחה דימה קאסם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         בפניי ערעור על החלטה שלא להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט - שנתן כב' השו' פרי ביום 15.8.16.

            הבקשה שהופנתה אליו הייתה על פי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"א-1982 לעניין הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהינה ברירת משפט.

בהחלטתו התייחס כב' השו' פרי לעובדה כי ביום 18.3.16 נערכה כנגד המערער הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, עבירה על פי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, ולא הוגשה בקשה להישפט תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א).

2

2.         בהחלטתו התייחס כב' השופט פרי לגדר ההכרעה המונחת בפניו - אם יש טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע , ואם יימצא שאין כזה - יבחן בית המשפט אם ייגרם למבקש עיוות דין במקרה ובקשתו תידחה.

            סופו של דבר, לא שוכנע בית המשפט קמא כי קיים טעם המצדיק מתן ארכה להישפט משום שתי החלופות הרלוונטיות.

            גם בקשה לעיון חוזר שהוגשה - נדחתה על פי החלטת כב' השו' פרי ביום 1.9.16 על כי למבקש היו 90 יום להגיש בקשה להישפט, פרק זמן המסתיים ביום 16.6.16, יום ה' בשבוע - ועל כן, משלא עמד בגדר הזמנים הנ"ל - הבקשה נדחית.

3.         בענייננו הוגשה הבקשה להישפט ביום 19.6.16, דהיינו איחור של 3 ימים וזאת מהטעמים שפורטו בהודעת הערעור (סעיפים 7 - 10) שעיקרם טעות משרדית אצל ב"כ, בנוגע לחישוב הזמנים, העובדה כי היום האחרון להגשת הבקשה להישפט הייתה ביום ה' על סיפו של סוף שבוע - ועניינית כי האיחור היה מינורי ומצדיק היעתרות לבקשה.

4.         גם בנוגע לחשש של עיוות דין צוינה בהודעת הערעור העובדה כי הדו"ח נרשם שלא על פי הוראת בית המשפט העליון, כאשר על השוטר היה לציין מפורשות את מספר הטלפון הנייד ממנו בוצעה העבירה, ותיאורו המדויק של המכשיר .

5.         ב"כ המשיבה מתנגדת לאמור בהודעת הערעור, מפנה לתגובת המערער בעצמו בעת מתן הדו"ח, כאשר השתמש במכשיר מירס - כך שלמעשה הודה בעבירה שיוחסה לו.

עוד טענה כי עליו היה להגיש בקשה להישפט תוך 90 יום - כאשר צוין ב"רחל בתך הקטנה" המועד האחרון שהינו 16.6.16 - כך שלא היה צריך להידרש לחישובי חישובים לצורך כך.

6.         הגם שלא נפלה שגגה בהחלטותיו של בימ"ש קמא ככל שהדבר נוגע לאיחור בהגשת הבקשה להישפט - לא ניתן להתעלם מהאיחור המינורי של 3 ימים בלבד, ויש לתת לכך משקל בכורה על פני שיקולי פרוצדורה לשמם.

7.         נוכח האמור, ובלא להידרש לחשש לעיוות דין אם לא היעתר לבקשה, אני מורה על ביטול החלטותיו של בימ"ש קמא ומאפשרת הארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

3

ניתן והודע היום א' כסלו תשע"ז, 01/12/2016 במעמד הנוכחים.