1

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופטת י.אונגר ביטון) מיום 21.11.17, לפיו הורשע המערער בגין חניית רכב (מונית) על מדרכה. עבירה לפי סעיף 6 (ד) (א2) לחוק העזר לתל-אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד- 1983 (להלן: "החוק") ונגזר עליו קנס בסך 500 ₪.

הרקע

2

המערער נהג מונית החנה את רכבו על מדרכה ביום 8.11.16 וקיבל דוח בגין כך. המערער ביקש להישפט וביום 30.10.17 נשמעו ראיות בתיק זה, העיד עורך הדוח והמערער. ביום 21.11.17 ניתן פסק דין ובית משפט קמא קבע כי "המשיבה הוכיחה מעבר לכל ספק את ביצוע העבירה בתמונת הדוח ניתן להבחין במונית אשר חונה על המדרכה עם ארבעת גלגליה על אף האיסור בחוק". עוד קבע בית משפט קמא כי המערער לא הוכיח את טענת האכיפה הבררנית, ואילו המשיבה הוכיחה כי הפקח רשם באותו מקום ובאותו זמן דוח נוסף לרכב אחר. בית משפט קמא דחה את טענת המערער לפיה רכבו לא הפריע למעבר הולכי הרגל במדרכה וקבע כי החניה לכשעצמה על המדרכה מהווה עבירה.

להלן בתמצית טיעוני המערער

1.         המערער שהה ליד רכבו בטרם רשם הפקח את הדוח וביקש ממנו אפשרות לפנות את הרכב מהמקום ולמנוע את העבירה.

2.         המצלמה שצילמה את רכבו של המערער הציגה מצג שאיננו משקף את המציאות.

3.         מדובר ברחבת שירות וכלי רכב רבים חונים שם והפקח לא ידע לומר למערער אם קיימת מדינויות אכיפה מוגברת במקום.

דיון והכרעה

אין מחלוקת כי המערער החנה את רכבו במקום ובזמן כמפורט בכתב האישום.

מהתמונה שצורפה לדוח ת/1 ניתן ללמוד כי המונית של המערער חנתה על המדרכה עם ארבעת גלגליה ואף ניתן להבחין בהולך רגל אשר ירד מהמדרכה ועבר מאחורי המונית.

בית משפט קמא דחה ובצדק את טענת המערער לפיה התמונה שצולמה באופן אוטומטי על ידי המצלמה איננה משקפת את המציאות. כמו כן דחה בית משפט את הטענה כי הפקח אכף את החוק רק לגבי המערער, למרות שחנו במקום עוד כלי רכב.

המערער לא הוכיח את טענתו בנוגע לאכיפה בררנית וכידוע הנטל מוטל עליו, ואילו המשיבה הוכיחה כי באותו זמן נתן הפקח דוח נוסף במקום דנן.

המחוקק אוסר באופן גורף חניית כלי רכב כלשהם על המדרכה, בין אם חנייתם מפריעה למעבר הולכי רגל ובין אם לאו. מדובר בנהג מקצועי, נהג מונית שאמור לדעת את חוקי התעבורה ולהקפיד עליהם. בית משפט קמא נתן אמון בדברי הפקח ולא בדברי המערער, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בעניין זה.

לענין העונש כאמור, בית משפט קמא הטיל על המערער את הקנס המקורי בלבד וגם בענין זה אין מקום להתערבות ערכאת הערעור. בדיון היום הדגיש המערער את גובה הקנס שהוטל עליו וביקש את הפחתתו מחמת קשיים כלכליים.

3

כידוע בהתאם להוראות סעיף 230 לחסד"פ אין סמכות לבית משפט להפחית מגובה הקנס המקורי אלא בנסיבות מיוחדות, קרי במקרים חריגים ולעשות זאת במשורה. לא זה המקרה החריג שבו יש להפחית מגובה הקנס המקורי.

מאחר ולא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בשיקוליו ובקביעותיו, אני דוחה את הערעור.

4

על המערער לשלם את הקנס, תוך 30יום מהיום.

מזכירות בית המשפט תשלח את פסק הדין למערער.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.