1

1.        המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות הצתה ואיומים, לפי סעיפים 448(א) רישא ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין כך הוטל על המערער, בין היתר, עונש מאסר בפועל של 24 חודשים.

           על קולת העונש נסב ערעור המדינה שבפנינו.

2.        אכן, בנסיבות המקרה ונוכח עברו הפלילי של המערער, דומה כי ראוי היה להשית עליו עונש חמור יותר.

           מנעד הענישה בעבירת הצתה הוא רחב, אך ככלל ניכרת מגמת החמרה בעבירה זו ובית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרת העבירה שתחילתה ידועה "ואחריתה מי ישורנה" (ראו, לדוגמה, ע"פ 4910/16 אבני נ' מדינת ישראל (5.4.2017); ע"פ 6720/16 מדינת ישראל נ' פלוני (7.3.2017) והאסמכתאות שם).

2

3.        עם זאת, הלכה עמנו כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים. לא מצאנו כי המקרה שבפנינו מצדיק התערבות זו, ואף לקחנו בחשבון כי המערער נמצא על סף שחרורו מהכלא והוא אמור להשתחרר כבר בשבוע הבא.

4.        מהחומר שהונח בפנינו, נמצאנו למדים כי קשים ורעים היו שנות חייו של המערער. אנו מקווים כי לאחר שחרורו מהכלא יפנה המערער אל הרשות לשיקום האסיר או לרשויות הרווחה, וכי אלו ינסו לסייע בידו. חזקה על רשויות הרווחה והגורמים הרלבנטיים כי יקחו הדברים לתשומת ליבם.

5.        סוף דבר, שהערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏ג' בחשון התשע"ח (‏23.10.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17068150_E03.doc  עכב+אש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,