1.        המערער חזר בו מהערעור על הכרעת הדין בה הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ונשיאת או הובלת נשק ללא רשות.

2.        בעניין הערעור על גזר הדין, עיקר טענות המערער נסובו על טענת אחידות הענישה, היינו הטלת עונש של מאסר בפועל של 32 חודשים על שותפו של המערער בביצוע העבירה, לעומת המערער עליו הושת עונש של 10 שנות מאסר.

3.        בשים לב לכמות הנשק והתחמושת שנתפסה – 23 אקדחים טעונים מחסניות ו-23 מחסניות נוספות – עברו הפלילי של המערער ונסיבות ביצוע העבירות, העונש שהושת על המערער כשלעצמו ראוי ומידתי.

4.        באשר לטענת אחידות הענישה. שותפו של המערער לא נתפס בכף ונטען כי המסכת הראייתית לגביו הייתה בעייתית ורופפת וזו הניעה את המשיבה להסכים במסגרת גישור פלילי להסתפק בעונש המסוכם וייחוס המעשים הקלים שפורטו בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו במסגרת הסדר הטיעון בעניינו.

5.        גם בשים לב לאילוצי המשיבה להגיע להסדר טיעון מקל עם השותף, נראה לנו כי מראית פני הצדק מחייבת פער ענישה מתון יותר בין המערער לבין השותף ומטעם זה בלבד אנו מעמידים את עונש המאסר בפעול שהושת על המערער על 8 שנים, דהיינו בתחתית מתחם הענישה שנקבע. יתר רכיבי העונש יעמדו על כנם.

           ניתן היום, ‏י"ב באייר התשפ"ג (‏3.5.2023).

_________________________

22008040_N23.docx  רח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,