1

1.         בבית משפט השלום (לפני כב' השופט א' גורדון) הוגש נגד המערער - שהוא עורך דין בישראל - כתב אישום הכולל 19 עבירות על פקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) ומספר עבירות בטחוניות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.

העבירות על הפקודה היו לפי הפירוט הבא: 6 עבירות של השמטת הכנסה מדוח, לפי סעיף 220(1); 7 עבירות של קיום פנקסי חשבון כוזבים, לפי סעיף 220(4) ו-6 עבירות של מרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5).

העבירות הבטחוניות עניינן בהוצאה ובהעברה של מסרים מאסירים השפוטים בגין עבירות בטחוניות.

2.         בנוגע לעבירות על הפקודה גובש הסדר טיעון, אשר בגדרו הודה המערער במה שנכלל בכתב אישום מתוקן והורשע ב-5 עבירות של השמטת הכנסה מדוח וב-6 עבירות של קיום פנקסי חשבון כוזבים, תוך שהוסכם כי הטיעון לעונש יהיה חופשי.

2

במה שקשור לעבירות הבטחוניות נשמעו ראיות וניתנה הכרעת דין, אשר בה הורשע המערער ב-3 עבירות כאמור וזוכה ממרבית העבירות.

3.         בגזר הדין קבע בית המשפט מתחם לכלל עבירות הפקודה, הנע בין 5 לבין 18 חודשי מאסר לצד קנס הנע בין 20,000 ש"ח לבין 80,000 ש"ח, ומתחם לעבירות הבטחוניות, הנע בין 4 לבין 18 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה וקנס הנע בין 1,000 ש"ח לבין 7,000 ש"ח.

4.         על המערער הוטל עונש, המתייחס למכלול העבירות שבהן הורשע, אשר כולל 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר, קנס בסך 22,000 ש"ח ומאסרים מותנים.

5.         המערער ערער בתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, אך במסגרת נימוקי הערעור (שהוגשו לאחר ארכה שניתנה לשם כך) הודיע כי הוא מוותר על טענותיו ביחס להכרעת הדין וימקד את הערעור כנגד חומרת העונש.

6.         לאחר שקילת הטענות ביחס לעונש הראוי, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

7.         גזר דינו של בית המשפט קמא הוא מפורט ומנומק היטב. מוסברים בו כראוי המתחמים שנקבעו והעונשים שהוטלו על המערער, לאחר שנשקלו השיקולים לחומרא ולקולא. בסופו של יום, בהינתן ריבוי העבירות שבהן הורשע המערער והשילוב בין עבירות המס לבין העבירות הבטחוניות, כל השיקולים שניתן היה לשקול לקולא כבר נשקלו ע"י בית משפט קמא ואין בסיס לטענה כי היה מקום להשקיף על העבירות בחומרה מופחתת ולגזור עונש קל יותר. על כל פנים, אין כל מקום לקבוע כי העונש חורג מן הראוי במידה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור.

3

8.         בשולי פסק הדין נציין כי המערער לא יוכל להיוושע גם מן העובדה שהוזמנה בעניינו חוות דעת של הממונה על עבודות שירות. בעניין האמור פעל בית המשפט קמא (בהחלטתו מ-10.10.16) בהתאם לפסיקה, בכך שהזמין את חוות הדעת, תוך שהדגיש כי הדבר נעשה "מבלי שיהיו בכך אמירה או רמז אודות העונש שייגזר, אך בשל הוראות החוק בנושא וכדי לשמר אפשרות זו לעונש". במצב דברים זה אף לא היה ראוי להעלות את הטענות שהועלו בקשר לכך.

9.         אשר על כן, הערעור נדחה וגזר הדין נותר בעינו.

10.       על המערער להתייצב לריצוי המאסר בפועל בבית המעצר "ניצן" ברמלה ביום 17.12.17 עד השעה 10:00.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ט"ו בכסלו תשע"ח, 3 בדצמבר 2017.

המזכירות מתבקשת לשלוח את פסק הדין אל באי כח הצדדים.

רפאל יעקובי, שופט משה בר-עם, שופט אלכסנדר רון, שופט