1

המערערת 1 הינה חברה פרטית שעסקה בגיוס כח אדם והמערערים 2ו-3 שימשו כמנהליה הפעילים בתקופות הרלוונטיות.

המערערים לא הגישו לפקיד השומה את הדוחות השנתיים על הכנסות המערערת בשנות המס 2011, 2012 ו- 2013. מחזור עסקאות המערערת בשנים האמורות עמד, בהתאמה, על 741,849 ₪; 4,056,384 ₪; ו-860,504 ₪. בהתאם לכך המערערים הורשעו מתוקף אחריותם כמנהלים בחברה בשלוש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.

בהמשך, המערערים ביקשו שכתב האישום שהוגש נגדם יבוטל מכח טענת הגנה מן הצדק, המבוססת על כך שנגד שלושת המערערים הוגש כתב אישום על עבירות מע"מ המתייחסות לשנת 2012 ומן הראוי היה שהמדינה לא תנקוט נגד המערערים בשני ההליכים בנפרד. בית המשפט דחה את הטענה בעיקר בנימוק שאין בה כדי לבסס הגנה מן הצדק המצדיקה ביטול כתב האישום וכן שעבירות על חוק מע"מ שונות מהעבירות על חוק מס הכנסה ושבכתב האישום כאן מדובר ב-3 שנות מס בעוד שבכתב האישום האחר דובר רק על שנה אחת.

שירות המבחן הגיש תסקירים על המערערים 2 ו-3 בהם המליץ להטיל על המערער מס'2 300 שעות של"צ ומאסר על תנאי ונמנע מהמלצה טיפולית על המערער 3.

בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לכל אחת מהעבירות שביצעו המערערים 2 ו-3 נע בין 2 ל- 5 חודשי מאסר לצד ענישה כספית. והורה לממונה על עבודות השירות לערוך חוות דעת על האפשרות שהמערערים 2 ו- 3 ישאו את המאסר שייגזר עליהם בעבודות שירות. הממונה חיווה דעתו שהמערער 2 מתאים לביצוע עבודות שירות ואילו המערער 3 איננו מתאים לכך, משום שלא שיתף פעולה ולא הציג אישורים רפואיים מתבקשים.

2

בסופו של דבר בית המשפט הטיל על המערער 2 מאסר למשך 4 חודשים לנשיאה בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים, והטיל על המערער 3 ארבעה חודשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, לצד עונשים נלווים.

מכאן הערעור.

טענתם העיקרית של המערערים נוגעת לעובדה שהוגשו נגדם כתבי אישום נפרדים בעבירות המע"מ ומס ההכנסה. לטענתם, הדבר מגיע כדי רדיפתם ודיכויים ללא סיבה ובסופו של דבר הם נענשו "פעמיים". לצד טענה זו, טוענים המערערים כי העונש שהוטל עליהם, כשלעצמו, חמור מהמקובל במקרים דומים ואיננו מתחשב במצבם הכלכלי הקשה ובנסיבות חייהם ובכלל זה הליכי פשיטת הרגל של המערערים ומצבו הבריאותי של המערער 3.

המשיבה סמכה את ידיה על גזר דינו של בית המשפט קמא, אולם הסכימה לשוב ולהפנות את המערער 3 לממונה על עבודות השירות לבחון אפשרות שהמערער 3 ישא את המאסר שנגזר עליו בעבודות שירות. בסופו של דבר הממונה על עבודות השירות חיווה דעתו שהמערער 3 כשיר לבצע עבודות שירות במגבלות רפואיות מסוימות והתביעה הסכימה כי המערער 3 ישא את המאסר שנגזר עליו בעבודות שירות. באשר למערער 2 , טענה, כי העונש שהוטל עליו הולם ואין מקום להתערב בו.

עיינו בכל החומרים הנוגעים לענין ושמענו את טיעוני הצדדים ובאנו למסקנה שדין ערעורו של המערער 2 להידחות. באשר לערעורו של המערער 3, כאמור, התביעה הסכימה לקבלתו באופן שהמאסר שנגזר עליו יהיה בעבודות שירות וכך אנו קובעים.

החברה שהמערערים ניהלו לא הגישה לשלטונות המס דוחות תקופתיים במשך 3 שנים. מחזורי העסקאות של החברה בשנים אלו היו משמעותיים ועמדו על מאות רבות של אלפי שקלים חדשים. המערערים לא תיקנו את המעוות ולא הגישו את הדוחות עד היום, למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו לה, והחברה לא שילמה את חובותיה למס הכנסה.

הדיווח השנתי לשלטונות המס הוא מרכיב יסודי במערך גביית המס. קשה להפריז בחשיבותו. הימנעות ממנו מכבידה מאוד על השלטונות בקביעת שומת המס וכתוצאה מכך גם בגביית המס; זמן יקר מתבזבז; וכאשר השלטונות מגיעים אל החברה המדוברת, בדרך כלל כבר אין לה נכסים ואין דרך לגבות את החוב, וכך כספים המגיעים למדינה יורדים לטמיון. ואחרים המדווחים אמת ומשלמים את המס המגיע מהם נדרשים לשאת בעול כבד יותר, והשוויון והסולידריות נפגעים.

הפיתוי לבצע עבירות מס ולהימנע מתשלום, גדול, וביצוע העבירות איננו כרוך בקושי מיוחד. אל מול נתונים אלה חובה להעמיד הרתעה בדרך של ענישה שתהפוך את המהלך לבלתי משתלם.

3

הענישה הנוהגת בעבירות אלה בנסיבות דומות, כוללת מאסר בפועל.

בהתחשב במכלול הנתונים הנוגעים לענין הרי שהעונש שהוטל על המערערים נוטה לקולא, ואין מקום להוסיף ולהקל בעונשו של המערער 2.

נוכח האמור, אנו מקבלים את ערעורו של המערער 3 וקובעים כי הוא ישא את המאסר שנגזר עליו בעבודות שירות ודוחים את ערעור המערער 2.

על המערער 2 להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות במחוז מרכז ביום 1.12.19 בשעה 08:00.

על המערער 3 להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות במחוז מרכז ביום 28.11.19 בשעה 08:00.

מזכירות בית המשפט תעביר את פסק הדין לשב"ס.