1

בשם שרות מבחן למבוגרים:               גב' ברכה וייס

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

1.            מונח לפנינו ערעור על חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער – תקופה של 33 חודשים.

2

          המערער הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של דרישת נכס באיומים, שוד בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן או סכין. זהו, בתמצית, סיפור המעשה: המערער פגש שני מתלוננים, שאחד מהם קטין, בהיותו מצויד בסכין. הוא דרש מאחד מהם למסור לו מכשיר טלפון נייד. המתלונן טען כי אין ברשותו מכשיר כזה, אך המערער לא קיבל את דבריו וערך על גופו חיפוש. לאחר שלא מצא על גוף המתלונן מכשיר כאמור, פנה המערער אל המתלונן הנוסף, ואיים עליו כי אם לא ימסור לידיו מכשיר סלולרי הוא "יחתוך אותו לחתיכות". המערער אף שלף את הסכין מכיסו והצמידה לצלעותיו של המתלונן. עקב כך מסר המתלונן את הטלפון הנייד שלו למערער. לאחר מכן הוסיף המערער לאיים על המתלונן כי יפגע בו ובבני משפחתו.

2.            בדיון שנערך בפנינו הדגיש הסנגור כי המערער החל בתהליך שיקום. על כן סוכם, בנסיבות התיק, לדחות את ההכרעה עד לאחר שיתקבל תסקיר בעניינו של המערער. הסנגור עתר להתערבות בעונש, ולו במידה מסוימת. בא כוח המדינה לא סבר, מנגד, כי יש מקום להקלה בעונש המאסר.

המקרה חמור, אף אם לא נגרם נזק פיזי למי מן המתלוננים. עסקינן בתופעה נפוצה, ואין להשלים עם מצב שבו מתלונן הופך קרבן לאיומי סכין רק מפני שהוא מחזיק ברשותו טלפון נייד. אשר לתסקיר שהוגש – יש להצטער על כך שהוא אינו חיובי. המערער לא הוכיח את עצמו ואף הפר הוראות משמעת. בנסיבות אלה, אין מקום להקלה נוספת בעונש.

3.            הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏ז' בחשון התשפ"ב (‏13.10.2021).

_________________________

20086390_Z02.docx  מא

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,