1

1.    המערער הורשע בביצוע עבירות של אינוס ומעשה סדום בקטינה מתחת לגיל 16. ביום 1.12.2016 גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (תפ"ח 21304-10-14; השופטים ג' נויטל, מ' יפרח וג' רביד) ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ומאסרים מותנים. כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצוי כספי למתלוננת.

2.    לבית משפט זה הוגש ערעור המוסב הן על הכרעת הדין, הן על גזר הדין; ועמו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בתום הדיון שנערך ביום 21.12.2016 הסכימה ב"כ המדינה לקבלת הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, רק לאחר שהמערער הסכים כי נוסף לתנאי השחרור שנקבעו בבית המשפט המחוזי, הוא יימנע מכניסה לתחומי אור יהודה – עיר מגוריה של המתלוננת – עד למתן פסק דין בערעור.

3.    בבקשה שלפנַי טוען המערער כי הדיון בערעורו נדחה לחודש מאי 2018; כי הריחוק מאור יהודה, שם מתגוררת משפחתו – מקשה עליו; וכי הוא מקפיד על התנאים המגבילים שנקבעו. המערער מבקש אפוא כי יבוטל האיסור על כניסתו לעיר. ב"כ המדינה מתנגדת לבקשה, על יסוד עמדת המתלוננת, אשר חוששת מפני המערער ויראה ממפגש עמו.

2

4.    דין הבקשה להידחות. אכן, הסכמתה של ב"כ המדינה לעיכוב ביצוע עונש המאסר באה על רקע התחייבותו המפורשת של המערער כי ימנע מלהיכנס לתחומי אור יהודה. לאור אופי העבירות שבהן הורשע, הגבלה מעין זו מחוייבת המציאות, לבטח מניחה את הדעת, ולא ראיתי מקום לשנות ממנה.

      הבקשה נדחית אפוא בזאת.

      ניתנה היום, ו' בתשרי התשע"ח (26.9.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16097410_O06.doc  שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,