1

1.    בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 7/8/14 כי "המשיב סובל ממחלת נפש, לא היה אחראי למעשיו, בנוסף אינו כשיר לעמוד לדין. על כן מורה על ביטול כתב האישום".

בהמשך ההחלטה הורה ביהמ"ש על החזקת המשיב בתנאי אשפוז פסיכיאטרי בהתאם להוראת סעיף 15 (ב) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991.

המדינה הגישה ערעור על פסק הדין כאשר לטענתה, אין מקום להורות על אשפוז נאשם באשפוז פסיכיאטרי בסעיף 15 (ב) לחוק הנ"ל, אלא מקום בו נקבע ע"י ביהמ"ש כי הנאשם אכן עשה את מעשה העבירה בו הואשם. ברם, בעניין המשיב דנן החלטת בימ"ש השלום ניתנה בטרם התבררו ההליכים לגופם ובטרם נקבעה קביעה שכזו לגבי המשיב.

על כן טוענת המדינה נפלה שגגה באותה ההחלטה ועל בימ"ש השלום היה להורות כי אשפוזו של המשיב באשפוז פסיכיאטרי יהיה בהתאם להוראת סעיף 15 (א) לחוק הנ"ל ולא בהתאם לסעיף 15 (ב).

2.    ביום 26/8/14 הגיש ב"כ המשיב, עו"ד ירון פורר, הודעה בכתב לביהמ"ש ובה הוא מסכים כי אכן נפלה שגגה כאמור בהחלטת בימ"ש השלום ועל כן מסכים הוא כי מן הדין לקבל את הערעור תוך תיקון ההחלטה קמא, באופן בו ייקבע, כי אשפוזו הפסיכיאטרי של המשיב יהיה לפי סעיף 15 (א) לחוק טיפול בחולי נפש, ולא כפי שנקבע בטעות לפי סעיף 15 (ב) לאותו החוק.

3.    אכן צודקת המדינה בערעורה וצודק ב"כ המשיב בהודעתו האמורה.

2

4.    אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומורים כי אשפוזו הפסיכיאטרי של המשיב יהיה בהתאם ולפי הוראת סעיף 15 (א) לחוק טיפול בחולי נפש ולא כפי שנקבע בטעות בהחלטה קמא.

5.    ב"כ המשיב הוסיף וביקש בהודעתו הנ"ל כי לאור הסכמתו האמורה לקבלת הערעור בהיקף הדברים הנ"ל מתייתר הצורך בשמיעת הערעור לגופו.

לאור זאת אנו מבטלים הדיון שנקבע בערעור זה ליום 17/9/14.

אנו מבטלים זימונו של המשיב לאותו המועד.

המזכירות תעביר פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' אלול תשע"ד, 28 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.