1.         ראשית דבר:

בפני בקשה להעברת התיק לבית משפט קהילתי.

2.         נסיבות המקרה:

ביום 14/4/21 הודה הנאשם באמצעות סניגורו בעבירות המיוחסות לו בתיק זה - נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה בקלות ראש ובמיוחס לו בתיק המצורף - נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. לאור מסקנות שירות המבחן, ביקש הסניגור להעביר את התיק בעניינו של המבקש לבית המשפט הקהילתי. המשיבה מסרבת לבקשה.

3.         דיון והכרעה:

ידוע כי מטרת ההליך בבית המשפט הקהילתי היא להביא לשיקום הנאשם בקהילה ולסייע בטיפול בבעיות שברקע העבירות, תוך פיקוח הדוק של בית המשפט ובשיתוף פעולה של בעלי התפקידים בהליך הפלילי וגורמי הקהילה (רע"פ 26/23 ניקולאי יז'כין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (31.01.2023)).

עניינו של נאשם פלוני יועבר לבית המשפט הקהילתי, לאחר שמצא בית המשפט כי התמלאו התנאים הקבועים בסעיף 220ד(א) לחסד"פ. על פי הוראות החסד"פ, גם כשלא התמלאו התנאים האמורים, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להעביר את ההליך בעניינו של נאשם פלוני לבית המשפט הקהילתי; וזאת בהתאם לאמור בסעיף 220ד(ב) לחסד"פ. עוד ידוע כי בית המשפט אינו חסר דעה ולו סמכות מפורשת להחליט אף בניגוד לעמדת המאשימה (עפ"ג 13435-09-20 האני אל חאג' [פורסם בנבו] (10.12.20)).

ומן הכלל אל הפרט:

בענייננו, הבהירה המשיבה בדיון מיום 07.04.24 כי עמדתה העונשית היא למאסר בפועל בדרך של עבודת שירות, גם אם לא יעבור הנאשם כל תכנית שיקום וגם בהתחשב במאסר המותנה שהינו חב הפעלה לטענתה והאינטרס הציבורי המובהק. בהתאם, אין לדעתה מקום לשלב את המבקש בהליך קהילתי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את האמור בתסקיר העדכני של שירות המבחן ואת כלל הנתונים הנוגעים לתיק, מצאתי כי מתקיימים אותם טעמים מיוחדים המצדיקים העברתו של המבקש לבית המשפט הקהילתי, למרות עמדת המשיבה:

ראשית, יש לתת משקל משמעותי להתרשמות שירות המבחן מהמבקש. לאור העובדה כי המבקש כבר עבר הליך טיפולי אחד, שיתף פעולה באופן מלא והביע נכונות לטיפול נוסף, קבע שירות המבחן בתסקירו העדכני מיום 15.09.24 כי זיהה במבקש יכולות תובנה למעשיו וחומרתם, מוטיבציה גבוהה לשיקום חייו וביסוס אורח חיים מאוזן, זאת לצד הצורך במענה טיפולי שיסייע לו בשיקום חייו, סיוע בחובות ומיצוי זכויותיו לאור מצבו הרפואי והנפשי. בהתאם, הסיק שירות המבחן כי שיתוף פעולה מצד המבקש ישפר את מצבו ויפחית את הסיכון התעבורתי החבוי בו ולכן מצא שירות המבחן את המבקש כמתאים לבית המשפט הקהילתי.

שנית, וכפועל יוצא, הטלת עונש מאסר כיום, בטרם יעבור המבקש את המשך ההליך הטיפולי בו כבר החל, עלולה להוביל להתדרדרות משמעותית וחזרתיות על ביצוע העבירות, כאשר שירות המבחן כבר עמד על מצבו השברירי של המבקש בשלב זה בחייו. זאת, לצד העובדה כי עונש מאסר ופסילה משמעותיים עשויים אף להחמיר את קשיי הפרנסה של המבקש.

שלישית, ככל שקיים סיכוי לפיו ההליך הקהילתי ימנע את העבירה התעבורתית הבאה של המבקש שתסכם את הציבור סבורני כי יש בכך כדי טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה. בנוסף, שקלתי את העובדה שהמשיב הודה בכתב האישום, צירף תיק נוסף ולקח אחריות על מעשיו עוד בשלב ראשוני יחסית וזאת חרף העובדה כי עונש המאסר המותנה כנגדו הינו חב הפעלה כפי שאירע במקרה דומה בו הוחלט להיעתר לבקשה זהה מצד המבקש (תת"ע (תעבורה חיפה) 14903-01-22 מדינת ישראל נ' גולן לייבה (נבו 27.2.2024)).

לפיכך, אנצל את סמכותי המוקנית לי מכוח סעיף 220ד(ב) לחסד"פ להעברת הדיון לבית המשפט הקהילתי. יחד עם זאת, מאחר ולא ניכר כי התקיימו התנאים שבסעיף 220ד(א)(8) ו- (9), יש להביא את עניינו של המבקש גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי.

4.         סיכומו של דבר:

הריני להיעתר לבקשה ולהורות על העברת הדיון לבית המשפט הקהילתי וזאת בכפוף להבאת העניין גם בפני שופט קהילתי שיבחן את התאמת העניין לדיון בפני בית המשפט הקהילתי כאמור לעיל.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ה, 09 ינואר 2025, במעמד הצדדים.