פסקי דין פליליים
פסקי דין פליליים
פסק דין במשפט פלילי מורכב מהכרעת דין המתייחסת להרשעה או זיכוי של נאשם בפלילים, ומגזר דין בו נקבע עונשו – במידה ואותו אדם הורשע בדין.
כולנו שמענו את צירוף המילים “פסק דין” פעמים אינספור, ורובנו אף השתמשנו במונח לא אחת, אולם מי שאינו מצוי בעולם המשפט הפלילי לא מכיר לאשורה את משמעות המונח במהלך המשפט הפלילי. לטובת מי שאינו מצוי בתחום וכן עבור מי שמעוניין להבין ולהעמיק בנושא, מוגש להלן מידע מפורט ומעמיק בנושא פסקי דין פליליים כשירות לאזרח.
מהו פסק דין?
פסק דין הוא הכרעת השופט או צוות השופטים בדיון משפטי. במערכת המשפט של ימינו, פסק דין הוא מסמך כתוב המתעד את החלטת הגוף השופט ואת הכרעתו בנושא שעלה בדיון לפניו. פסק דין יכול להינתן על ידי שופט בית משפט או בית דין כלשהו, בין אם מדובר בבית דין תעבורה, בית משפט מחוזי, בית משפט השלום, בית דין לעבודה, בית משפט לענייני משפחה וכן הלאה. פסק הדין יכול להיות ארוך ומפורט ולהכיל את עמדות ונימוקי הצדדים השונים לצד השיקולים שהנחו את השופט בהחלטתו, או קצר ומתומצת.
חשיבות מתן פרסום פומבי לפסקי דין פליליים
כשמדובר באזרח מן השורה המבקש להבין מה עמדת מערכת המשפט בסוגיות שונות, עיון בפסקי דין שניתנו בתיקים הקשורים לעניינו הוא בעל ערך רב, ויכול להאיר את עיניו, לספק מידע ולהצביע על מגמות ודרכי התייחסות הנהוגות במערכת. בנוסף לכך, פרסום פסקי דין מאפשר לכלל הציבור להעריך את פעולות מערכת משפט, ולקבל מושג על דרגות החומרה השונות המיוחסות לעבירות שונות, על הסעד המשפטי המוענק לנפגעי עבירות, ועל העונשים והקנסות הצפויים לעבריינים.
סוגי תיקים והליכים פליליים
◻️ ת”פ – תיק פלילי המתנהל בבית משפט.
◻️ תפ”ח – תיק פשעים חמורים.
◻️ ע”פ – ערעור פלילי.
◻️ עפ”ג – ערעור פלילי גזר דין.
◻️ בש”פ – בקשות שונות פלילי.
◻️ רע”פ – רשות ערעור פלילי.
◻️ מ”י – מעצר ימים.
◻️ מ”ת – מעצר עד תום ההליכים.
◻️ עמ”י – ערר מעצר ימים.
◻️ עמ”ת – ערר מעצר עד תום ההליכים.
◻️ עמ”מ – ערעור מעצר מנהלי.
◻️ ה”ט – הטרדה מאיימת וצו הגנה.
◻️ ה”ת – החזרת תפוס.
◻️ צ”ח – צו חיפוש / צו כניסה.
◻️ ענ”פ – ערעור נוער פלילי.
◻️ תה”ג – תיק הסגרה.
◻️ ק”פ – קובלנה פלילית.
◻️ עק”נ – ערעור על קובלנה פלילית ע”י הנאשם.
◻️ עק”פ – ערעור על קובלנה פלילית על ידי הקובל.
◻️ תת”ע – תיק תעבורה.
◻️ ת”ד – תאונת דרכים.
◻️ גמ”ר – גרימת מוות בנהיגה רשלנית.
◻️ עפ”ת – ערעור פלילי תעבורה.
◻️ חס”מ – חקירת סיבות מוות.
◻️ עת”א – עתירות אסירים.
◻️ עעת”א – ערעור עתירת אסיר.
◻️ עמש”מ – ערעור על בית דין משמעתי של עובדי מדינה.
◻️ עש”מ – ערעור משמעתי עובדי מדינה.
◻️ הע”ז – תיק פלילי עובדים זרים.
◻️ עפ”א – ערעור פלילי אחר.
◻️ מ”ח – משפט חוזר.
◻️ דנ”פ – דיון נוסף בבית המשפט העליון.
פסק דין תקדימי
סעיף 20 ל”חוק יסוד: השפיטה” קובע כך:
◻️ הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
◻️ הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.
בהתקיים נסיבות מתאימות, פסק דין יכול להוות תקדים ולכן קיימת חשיבות יתירה למתן פומביות לפסקי הדין השונים. כיוון שמציאות החיים האנושית משתנה כל העת, יש להעניק לחוק הכתוב פרשנות רלוונטית לנסיבות הזמן. פסקי דין תקדימיים מסייעים למערכת המשפט להתאים את עצמה למציאות המשתנה.
פסק דין תקדימי הוא פסק דין הנותן פירוש עדכני לחוק בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות, ומחייב פסקי דין עתידיים להתייחס למקרים דומים באותו אופן, אלא אם כן ההלכה תשונה על ידי פסק דין שניתן בערכאה גבוהה יותר או בבית המשפט העליון.
על פי החוק, פסק דין תקדימי מחייב ערכאות הנמוכות מן הערכאה בה ניתן פסק הדין, אך ניתן להסתמך על פסק דין כזה גם בטענות המוצגות על ידי אחד הצדדים בערכאה שווה לזו בה ניתן פסק הדין. לפני עידן המחשוב פורסמו פסקי הדין החשובים בקבצים מודפסים וקובצו לספרים. עם עידן המחשוב והאינטרנט פרסום פסקי הדין נהיה ממוחשב וזמין אונליין.
פסק דין פלילי
במשפט הפלילי פסק הדין נחלק לשניים:
◻️ הכרעת הדין – הרשעת הנאשם או זיכויו.
◻️ גזר הדין – פירוט העונש המוטל על הנאשם במידה והכרעת הדין היא הרשעה.
ההכרעה וגזר הדין יכולים להינתן במסמכים נפרדים, וייתכן שיחלפו אף מספר חודשים בין מועד מתן הכרעת הדין למועד מתן גזר הדין.
מבנה פסק הדין
כאמור, פסק דין פלילי יכול להיות מסמך ארוך ומנומק, יחד עם זאת, על פי רוב, כאשר לא מדובר במשפט ארוך וסבוך במיוחד, פסק הדין יהיה מסמך שאורכו כעמוד. במקרים רבים אין הנתבע מגיש כתב הגנה, במקרים אחרים שני הצדדים מגיעים לפשרה ובית המשפט מאמץ אותה, ויש דיונים משפטיים בהם שני הצדדים מבקשים מבית המשפט כי יפסוק בעניינם על דרך הפשרה – בכל אלו, פסק הדין בדרך כלל קצר, ובית המשפט אינו מחויב לספק פסק דין מנומק וארוך.
כאשר ניתן פסק דין פלילי ארוך הוא יפתח בהצגת עמדותיהם של שני הצדדים כפי שהוצגו על ידי באי כוחם בפני בית המשפט. בנוסף לכך יכלול פסק הדין הפלילי המפורט תיאור תמציתי של העדויות והראיות, וכן ניתוח מעמיק של הראיות והעדויות ומשמעותן, אשר יוביל להכרעת הדין שניתנה על ידי הערכאה ולתוצאה המשפטית המשתמעת ממנה.
כאשר פסק הדין ניתן על ידי מספר שופטים, אחד מהם יכתוב את פסק הדין, והאחרים יצטרפו אליו, כאשר כל אחד מן השופטים יכול להוסיף את הערותיו. כאשר קיימת מחלוקת בין השופטים, והכרעת הדין לא ניתנת פה אחד, כל שופט שאינו מסכים עם הכרעת הדין יציין את דעתו בפסק הדין, וההכרעה תינתן על פי דעת הרוב.
◻️ דעת יחיד – דעתו של שופט שמסכים עם ההכרעה, אך מנימוקים שונים מאלו המצוינים בפסק הדין.
◻️ דעת מיעוט – דעתו של שופט שאינו מסכים עם הכרעת הדין, אך נמצא במיעוט מול דעות השופטים האחרים בתיק.
פסק דין כולל את שם הערכאה בה נידון התיק, את מספר התיק, שם השופט, שמות הצדדים ובאי כוחם, התאריך בו ניתן פסק הדין והאם הצדדים היו נוכחים במעמד מתן פסק הדין. כאשר מדובר בפסק דין בעניין שנוגע למקרקעין, פסק הדין צריך לכלול תיאור של המקרקעין. כאשר פסק הדין נוגע לשטר, פסק הדן יכול להינתן רק לאחר שמקורו של השטר מוצג ומאומת כנדרש בפני בית המשפט.
עדויות, ראיות ומהימנות
בעוד שפסק דין שניתן על ידי הערכאה הראשונה עוסק בין השאר במהימנותן של העדויות והראיות שהוצגו בפני בית המשפט, בדרך כלל בפסקי דין הניתנים בתשובה לערעורים תקבל הערכאה הדנה בערעור את עמדת הערכאה הראשונה בנוגע לעדויות ולראיות ולמהימנותם. פירושו של דבר הוא כי על פי רוב הערכאה הדנה בערעור תעסוק בניתוח משמעותן של העדויות והראיות, ותקבל את קביעת הערכאה הראשונה בנוגע למהימנותן.
פרסום פסקי הדין – אז והיום
עקב שיטת התקדים המחייב (פסק דין תקדימי), פסקי הדין של ערכאות גבוהות כמו בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה מפורסמים בקבצים מודפסים מאז ימיה הראשונים של מערכת המשפט הישראלית. הדבר נכון גם לגבי פסקי דין חשובים שניתנו בערכאות נמוכות יותר.
עם התפתחות טכנולוגיית המחשב הועברו קבצי פסקי הדין ל CD-ROM, ועם התפתחות רשת האינטרנט נוצרו ברשת מאגרי מידע משפטי מקוונים, הכוללים אפשרויות חיפוש נרחבות ואוסף גדול של פסקי דין נגישים לכל אדם. מאז סופה של המאה העשרים, מפורסמים פסקי הדין בישראל גם באתר המקוון של הרשות השופטת.
פרסום החלטות שיפוטיות אל מול הזכות לפרטיות
חשיפתם של פסקי דין לכלל הציבור מעלה שאלות של פגיעה בפרטיותם של בעלי הדין שפרטיהם מצוינים בפסקי הדין המפורסמים. לאור שאלות אלו הוקמה בשנת 2009 ועדה ציבורית ובה נציגים מהרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, ומספר שופטים.
בחודש אוגוסט 2014 הודיעה הוועדה כי בשל מורכבות הנושא עדיין לא הגיעה להחלטה, והנהלת בתי המשפט הורתה לבעלי אתרים של מאגרי פסקי דין לחסום את הגישה של מנועי חיפוש ציבוריים אל המידע בשל חשש לפגעה בפרטיות הצדדים המתדיינים. נגד הוראה זו הוגשה עתירה לבג”ץ, וההוראה בוטלה.
צדק לכל
נכון להיום, אין הוראה או חקיקה המונעת פרסום פסקי דין לידיעת כלל הציבור. הודות לכך ולטכנולוגיות המחשוב הקיימות, כל אחד יכול למצוא מידע על פסקי דין רלוונטיים לעניינו. פרסום פסקי דין נגישים לכלל הציבור מאפשר לכל אזרח לבדוק מה עמדת מערכת המשפט בנושאים וסוגיות הקשורים לחייו, וכך לעמוד על זכויותיו, ולזכות להגנתו של החוק על פי הצדק והדין.