1

1.     בכתב הקובלנה שהגיש, שמעמדו הוא של כתב אישום, הקובל מאשים את הנאשמות בעבירה של היזק בזדון לרכוש לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. סעיף האישום הוא אחד הסעיפים הבודדים שבגינו יכול אדם פרטי להגיש קובלנה פלילית נגד אחר. נאשמות 2 ו-3 הן מנהלת סניף בנק של בנק הפועלים וסגניתה. תמצית טענתו של הקובל בכתב האישום היא שלאחר פטירתם המצערת של הוריו, פנה לבנק הפועלים בבקשה לקבל מסמכים הקשורים לפעולות שבוצעו בחשבונות של הוריו, ואף קיבל לפי הטענה צו שיפוטי המחייב את הבנק למסור לו את המסמכים, אך אף על פי שפורטו 258 פעולות שמתוכן רק 113 בכרטיסי אשראי, מסר לו הבנק 10 מסמכים בלבד במקום 145 שהיה עליו למסור, וטען שאלו כל המסמכים שבידיו, מכך עולה לפי כתב האישום כי הנאשמות הזיקו במזיד ו/או השמידו ו/או לא שמרו על רכוש הקובל (כך לפי סעיף 7 בעמוד 2 לכתב האישום). לפי הנטען בכתב האישום "חוסר של מסמך בודד הינה עבירה פלילית פרטית לפי סעיף 452 בחוק העונשין". עוד מצוין בכתב האישום כי הנאשמות לא מילאו אחר הוראת המפקח על הבנקים המחייבת אותן לשמור מסמכים במשך 7 שנים ולקבוע כללים שיבטיחו את קיומם של המסמכים, הגנתם מפני פגעי טבע וכדומה. לפי הנטען בכתב האישום אי קיום הוראת המפקח על הבנקים אף היא בגדר היזק בזדון לרכושו של הקובל.

2

2.     סניגוריהן של נאשמות 2 ו-3 העלו שורה ארוכה של טענות מקדמיות המצדיקות לדעתם ביטולה של הקובלנה. אינני מוצא מקום לפרט את כלל הטענות, אלא אחת בלבד. הטענה לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (החסד"פ) היא שכתב האישום אינו מגלה עבירה של היזק בזדון. זאת, כיוון שלא מתוארת בו כל פעולה שעשו נאשמות 2 ו-3, ובוודאי לא פעולה שיש בה משום היזק בזדון לרכוש.

דיון והכרעה:

3.     סעיף העבירה הרלוונטי קובע כך -

452. היזק בזדון

ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

            בחוק העונשין נקבעו ההגדרות הבאות -

34כ"ד. הגדרות

לעניין עבירה -

...

נכס - חי או דומם היכול לשמש נושא לבעלות.

90א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה

...

(1)    "זדון" או "מזיד" - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור בסעיף 20(א) רישה, ולעניין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות.

על כך יש להוסיף כי עיון בעבירות ההיזק הספציפיות המופיעות בסעיפים 453-455 לחוק העונשין מלמד כי כולם עוסקים בגרימת נזק פיזי לנכסים מוחשיים ולא בגרימת נזקים עקיפים לנכסים כלכליים מופשטים (בעניין זה ראו גם: ק"פ (תל אביב) 41783-05-19 יצחק דוד נירן נ' טל ציקורל (22.10.2019) וק"פ (תל אביב) 27160-03-20 דניאל כרסנטי נ' ניסים משרקי (22.12.2020)).

3

4.     מן האמור לעיל עולה כי העבירה של היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין היא עבירה של מחשבה פלילית שעניינה בגרימת נזק פיזי לנכס שהוא חי או דומם ולא בגרימת פגיעה כלכלית להונו של אדם.

5.     כתב האישום בתיק זה אינו מפרט כל פעולה של הרס או פגיעה מודעים במסמך כלשהו (בקובץ או בנייר) על ידי נאשמות 2 או 3. יתר על כן, כמפורט לעיל, כתב האישום בתיק זה משתמש בניסוחים הלקוחים בחלקם מעולמן של עבירות הרשלנות או של עבירות הנעברות בדרך של מחדל ("לא שמרו על רכוש הקובל", "חוסר של מסמך בודד הינה עבירה פלילית", לא מילאו אחר הנחיות המפקח על הבנקים בעניין שמירת מסמכים). זאת, כאשר הוראות המפקח על הבנקים המובאות בכתב האישום מופנות לתאגידים בנקאיים, וכתב האישום אינו מפרט חובה שהייתה מוטלת דווקא על נאשמות 2 ו-3, ואשר הן עצמן הפרו אותה. כלומר, העובדות המפורטות בכתב האישום אינן מגלות את היסוד העובדתי או את היסוד הנפשי הנדרשים לשם ביצוע עבירה של היזק בזדון על ידי נאשמות 2 ו-3.

6.     לנוכח האמור לעיל, אני מקבל את הטענה המקדמית, ובהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 150 לחסד"פ אני מבטל את כתב האישום נגד נאשמות 2 ו-3.

7.     נאשמת 1, הנהלת בנק הפועלים, אינה אישיות משפטית, ולכן אינה יכולה להיות נאשמת במשפט פלילי. אחרי שהוסבר עניין זה לקובל, שמייצג את עצמו ואינו משפטן, הוא ביקש כי כתב האישום יתוקן, כך שנאשמת 1 תוחלף בבנק הפועלים עצמו. בהתחשב בכך שהקובל אינו משפטן, ומבלי שתהיה בכך הבעת עמדה מהותית כלשהי, אני מאפשר לקובל להגיש כתב אישום מתוקן, כך שהנאשם בו יהיה בנק הפועלים, וזאת, עד ליום 14.12.2021.

8.     תזכורת פנימית ב-15.12.2021.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על ביטול הקובלנה נגד נאשמות 2 ו-3 בתוך 45 יום מיום המצאת החלטה זו.

המזכירות תשלח החלטה זו.

ניתנה היום, 6.10.2021, בהעדר הצדדים.

4