1

1.         הקובל הוא תושב כפר ג'ת, שעוסק לפרנסתו בין השאר בעבודות אלומיניום.

2.         הנאשמים 1 ו-2 הם בעלי דירת מגורים שנבנתה בכפר ותחילתו של העניין בכך שהזמינו מהקובל ביצוע עבודות אלומיניום באותה דירה.

3.         בחודש מאי 2013 סיים הקובל את התקנת עבודות האלומיניום, והנאשמים טענו שעקב עבודתו הבלתי מקצועית החלו מי הגשמים לזרום לדירה דרך החלונות.

טענות אלו מוכחשות על ידי הקובל שטוען שעבודתו דווקא נעשתה במקצועיות, וככל שקיימות נזילות אין להן קשר לעבודתו אלא לפגמים בעבודות הבנייה שלא נעשו על ידו ואינן באחריותו. הטענות הללו מתבררות במסגרת תביעה כספית שהגישו הנאשמים נגד הקובל, בתיק אזרחי 59257-03-17.

2

4.         ביום 2.12.16 פרסמו הנאשמים סרטון ברשתות חברתיות ובין השאר בפייסבוק, ביוטיוב ובWhatsApp. בסרטון מופיע הנאשם כשהנאשמת ניצבת לידו והוא מסביר לצופים בקולו את איכות עבודתו הגרועה של הקובל, בעוד הנאשמת סוחטת את מי הגשמים הנוזלים מהחלונות (לטענת הנאשמים), היא מציגה אותם בפני קהל הצופים.

5.         בסרטןן נראה הנאשם אומר שהקובל הוא אדם "חסר מצפון", "לא מתבייש", ו"אין לו כתובת". הסרטון נשלח לאחיו של הקובל, שמצדו שלח את הסרטון לדודו של הקובל, שהודיע לו שקיבל אותו עוד קודם לכן.

6.         לטענת הקובל, מדובר בדברים שאינם אמת, שבשקר יסודם, הם גרמו להשפלתו של הקובל, בכוונה לפגוע בו, מה שמהווה עבירה לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, ביחד עם סעיפים 2 ו-6 לחוק וכן לסעיפים 3, 6 ו-8 לחוק.

7.         הנאשמים הגישו באמצעות באי כוחם בקשה לסילוק הקובלנה על הסף ו/או לגופה מחמת טענות מקדמיות, ובין השאר הם טוענים כי מדובר במעשה בתביעת השתקה שהוגשה מטעמים טקטיים, מעין "קלף מיקוח" כנגד ההליך האזרחי הנ"ל. עוד טוענים הנאשמים כי אותו סרטון שמופיע בקובלנה כדיסק המתעד את הפרסום (עד תביעה 5), טען הקובל לגביו בדיון שהתקיים בהליך האזרחי - שאיננו קביל.

8.         לטענת הנתבעים, מדובר בהבעה לגיטימית של דעה על איכות עבודתו של הקובל, ולכן ההליך הנוכחי הוא שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד טוענים הנאשמים כי מצפיה סבירה בסרטון, כל אדם היה מתרשם אובייקטיבית שמדובר בדעה או ביקורת אישית, וכבר נקבע בפסיקה שדברים שנאמרים בשעת רוגז, ייטה בית המשפט לקבוע שאין בהם לשון הרע, כלשון החוק. בהקשר זה, הפנה ב"כ הנאשמים לרע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר ולת"א 56413-03-14 ספיר הילה שבה נ' גלקסי טכנולוגיה רפואית.

9.         עוד הפנה ב"כ הנאשמים לכך שנקבע בפסיקה שגם מילים כמו "זונה" או "משוגעת" אינם בבחינת לשון הרע, כי ביטויים מסוג זה אינם מבטאים ברגיל אמירה עובדתית ואינם מובנים כאמירה כזו על ידי האדם הסביר. כך גם המילים "מלשן של מס הכנסה", "פסיכופת", "מנוול" ו"נוכל" שאמירתם מהווה מעשה של מה בכך לפי פקודת הנזיקין, ואף המילה "עכבר" שיוחסה לתובע בעניין אחר, נקבע לגביה בבית המשפט העליון שלא נחצה באותו מקרה הקו בין התבטאות לגיטימית לבין עוולה של לשון הרע.

3

10.       עוד טוענים הנאשמים לתום לב שהיא הגנה מפני תביעת לשון הרע, משום שהנאשמים לא ידעו ולא יכלו לדעת שהתבטאות כזו מהווה לשון הרע, בהתייחסה לנפגע (הקובל) שעמו יש להם סכסוך והדברים נועדו להזהיר את האחרים מפני תוצאות עבודתו ולא להכפיש את שמו. כלומר, לשיטתם מדובר בהבעת דעה לגיטימית, או מחאה על גישתו המזלזלת בהם.

11.       לחלופין, טוענים הנאשמים שמדובר בזוטי דברים - דבר של מה בכך, שהיא הגנה הן לפי פקודת הנזיקין (לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע) והן על פי חוק העונשין. אחרי הכל, מדובר בעניין שאינו מעניין את הציבור הרחב, אלא מספר אנשים מצומצם.

12.       טענה נוספת שנטענה היא טענה שמדובר בעניין תלוי ועומד בהליך אזרחי, ואין מקום להכריע בו בהליך הנוכחי.

דיון והכרעה

13.       לאחר עיון בבקשה ובתגובת הקובל, מצאתי שמדובר בהתבטאות מינורית שבנסיבות העניין אינה יכולה להקים עילת תביעה בשל לשון הרע. כל אדם בר דעת שנתקל בפרסום נשוא הקובלנה מבין שמדובר בגידופים (מינוריים), בשל סכסוך בין הצדדים על רקע מה שהנאשמים תפסו כ אי- התייחסותו של המשיב למצוקתם בשל ביצוע כושל של עבודות אלומיניום על ידיו.

ראה לעניין זה ת"א 56413-03-14 ספיר נ' גלקסי, וכן ראה אורי שנהר, "דיני לשון הרע", עמ' 132, ת"א 34543/07 רחל אוזן נ' וידסלבסקי, ת"א 15946/06 בניטה נ' עטיה.

14.       מדובר בביטויים מינוריים שנאמרו כביקורת לגיטימית על עבודתו של הקובל ועל יחסו לנאשמים ולכן אינם נחשבים כלל ללשון הרע. אך גם אם מדובר בלשון הרע מדובר בזוטי דברים, בהתבטאויות מינוריות שאינן מעשה עוולה ואינן עבירה פלילית, דבר של מה בכך שאינו מקים זכות משפטית.

סיכומו של דבר

15.       אני נעתר לבקשה לסילוק הקובלנה.

התיק יירשם כסגור.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.