1

הקובל הגיש קובלנה כנגד הנאשם בתיק זה בגין עבירה על פי חוק איסור לשון הרע.

בתיק התקיימו מספר דיונים כאשר בדיון מתאריך 22.5.14 ביקש ב"כ הנאשם לפסוק הוצאות לקובל בשל אי התייצבותו ולכך לא נעתרתי.

באותו דיון ניתנה תשובתו של הנאשם לקובלנה והדיון נקבע לשמיעת הראיות אשר בהמשך נדחתה ונקבעה להיום.

בין לבין הגיש הנאשם בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי והבקשה נידונה כפי שהתברר בפניי היום בפני כב' השופטת רוטקופף בתאריך 4.9.14.

באותו מועד לא התייצב הקובל או מי מטעמו לדיון, ובית המשפט הורה על קבלת הבקשה ואף השית הוצאות על הקובל.

בדיון היום, אשר נקבע כאמור לשמיעת הראיות, התברר כי לא כובדה החלטת בית המשפט מתאריך 4.9.14 וכי בתחילת שבוע זה העבירה ב"כ הקובל חומרי חקירה לנאשם, אשר היו כבר מצויים בידו ואשר אינם המסמכים אותם הורתה כב' השופטת רוטקופף להעביר לידי הנאשם.

במצב דברים זה הודיעה ב"כ הקובל כי נמנע ממנה להוכיח את הקובלנה ולהעביר את חומרי החקירה, בין היתר בשל כך שחלק מהמסמכים הנידונים נתפסו על ידי המשטרה במסגרת חקירה המתנהלת כנגד הקובל.

מאחר שכאמור המשפט החל ואף היה קבוע להבאת הראיות היום, הרי שנוכח הודעת ב"כ הקובל אין מנוס מקביעה כי משמעות הודעה זו הינה חזרה מאישום אשר נעשתה כאמור לאחר תחילת המשפט, ולפיכך אני מורה על זיכוי הנאשם.

2

ב"כ הנאשם עתר להשית הוצאות לדוגמא על הקובל.

אין באפשרות מותב זה להכריע בין הצדדים הטוענים מחד כי הנאשם אכן ביצע את המעשה המיוחס לו ומנגד כי הקובל אינו יכול להוכיח את הקובלנה.

לפיכך, איני סבורה כי יש מקום להשתת הוצאות לדוגמא.

יחד עם זאת, הקובל, אשר בחר לפתוח בהליך חריג במסגרת המשפט הפלילי ולהגיש קובלנה פלילית תחת דרך המלך שהינה הגשת תביעה אזרחית על ידי אדם פרטי, הביא במעשיו לביטול זמנו של הנאשם, אשר היה בן 18 בעת ביצוע המעשה המיוחס לו, ולפיכך הביא להתייצבות הנאשם והוריו בבית המשפט לשלושה דיונים שונים.

כאמור, בדיון בפני כב' השופטת רוטקופף הושתו הוצאות על הקובל ואף כי נטען בפניי כי הקובל לא שילם הוצאות אלו, הרי שאין מקום להשית עליו כפל הוצאות בגין אותו דיון.

עם זאת, מהדיונים בפניי היום, התברר כי ניתן היה למנוע את הדיון אשר נקבע להיום שכן הקובל ידע עוד טרם הדיון כי לא קיים את החלטת בית המשפט מיום 4.9.14.

נוכח הדברים האמורים ופגיעת הקובל בכיסו של הנאשם בעצם ניהול ההליך והדיונים, ומבלי למצות את הדין ותוך התחשבות בכך שהקובל בסופו של יום חזר בו מהקובלנה, אני מטילה על הקובל הוצאות בסכום של 7,000 ₪.

הקובל ישלם לנאשם הוצאות אלו עד לתאריך 10.12.14, ולאחר מכן ככל שלא ישולמו ההוצאות, יישאו ההוצאות הצמדה וריבית.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ה, 27 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.