1

לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה שיש לשלם לצורך הגשת קובלנה פלילית פרטית. המבקשת טוענת כי בשל מצבה הכלכלי אין באפשרותה לשלם את תשלום האגרה וכי היא מתקיימת מקצבה של הביטוח לאומי וכי היא מפרנסת ילדה חולה. המבקשת הגישה תדפיסי חשבון הבנק שלה. המבקשת הגישה קובלנה כנגד המשיבה בגין איומים בנסיבות מחמירות וזאת נוכח העובדה שלטענתה המשיבה שלחה לה התראה בגין אי תשלום חוב וכן איומים לטענתה לגבי ההשלכות במידה והמשיבה תנתק את חיבור צריכת החשמל בגין אי תשלום.

2

לפיכך, כך נטען, מדובר באיומים בנסיבות מחמירות שנעשו על ידי זיוף מסמכים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לטענתה של המבקשת, המשיבה זייפה את המסמכים תוך ניצול לרעה של סמכות וניצול יחסי האמון בין המשיבה לבין לקוחותיה לטענת המבקשת, הכפלת הסכום לתשלום וזאת נוכח העובדה שהמשיבה לא שולחת את חשבון החשמל במועד. לסיכום, המבקשת מבקשת לקבל את הקובלנה ולמצות את הדין עם המשיבה בטרם יגרם נזק.

המבקשת לא צירפה תצהיר לבקשתה ולא פירטה במסגרת בקשתה לגבי רכושה. אמנם, המבקשת מקבלת הכנסה נמוכה ומגדלת את ביתה החולה כאמור בבקשתה, אך מדובר בתשלום אגרה ששוכנעתי כי המבקשת יכולה לעמוד בתשלום בו.

עסקינן בהליך של קובלנה פלילית פרטית. בית המשפט העליון עמד על תכליתו של מוסד הקובלנה הפלילית הפרטית ברע"פ 10857/08 אבו סוכון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 20/8/09), שם נקבע, בין היתר:

"היכולת להגיש קובלנה מעניקה בידי הפרט אפשרות לעמוד על זכויותיו ולהביא לאכיפת החוק, בכל אותם מקרים שבהם התביעה הכללית נמנעת, מטעמים שונים, מהעמדתם של מבצעי העבירות לדין. דבר זה מבטא הכרה באינטרס האישי של נפגע העבירה בהעמדתו של העבריין לדין, וגם הכרה באינטרס ציבורי רחב יותר, להביא למיצוי הדין בחלק מהמקרים שבהם אין רשויות התביעה עושות כן, על ידי שיתופו של הציבור במלאכה זו. משכך, יש הרואים בקובלנה ערובה חשובה לחירות ואכיפת החוק..."

חרף חשיבותו של ההליך, יש לזכור כי הליך הקובלנה הפלילית הפרטית הוא חריג לכלל הבסיסי לפיו המדינה היא האחראית לניהולו של ההליך הפלילי ולאכיפת הנורמות הפליליות, בהיותה אמונה על האינטרס הציבורי. בית המשפט העליון התייחס לקשיים הטמונים בהליך הקובלנה הפלילית הפרטית גם בפרשת אבו סוכון הנ"ל, שם נקבע, בין היתר:

3

"אולם, לצד יתרונות אלה של מוסד הקובלנה, כרוכים בו גם קשיים לא מבוטלים, שעל חלקם עמד בית משפט זה בעבר: "הקובלנה הפרטית מכבידה עם הנאשם. היא מוגשת מבלי שהקובל חייב להגיש תחילה תלונה בגינה ומבלי שהיא חייבת לעבור תחילת חקירה משטרתית מסודרת ובדיקת מצב הראיות בידי התביעה... קיים חשש לקובלנה חסרת יסוד מספיק בעובדות. קיים חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו. יש בקובלנות גם בזבוז זמן יקר של ביהמ"ש, בייחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו יודע איך לנהל את הדיון". [ראו בעניין זה גם את רע"פ 482/14 הלפרין נ' סטאר ואחרים (פורסם במאגרים [פורסם בנבו] ביום 3/3/14)].

תקנה 13 לתקנות שכותרתה "פטור מתשלומה של אגרה" קובעת:

"(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה ותצהיר שבו יפרט את רכושו רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחניו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לבקשה "

אשר למצב כלכלי של מבקש הפטור קובעת ההלכה הפסוקה, כי בעל דין המבקש פטור מתשלום

אגרה חייב לפרוס בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו (ראה: רע"א 2598/94 כהן נ' שמעון תק-על 2000 (2) 242; בש"א 128/99 מצא נ' מצא תק-על 89 (2) 732.ו

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 קובעת כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש

לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט

לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו

האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא

סמוך על שולחנם בלבד."

על מנת שאדם יזכה בפטור מתשלום אגרה בהליך זה, עליו להראות לא רק שההליך מגלה עילה (כנדרש בתקנה 14 ) , אלא גם שהוא ראוי להיות מובא בדרך זו דווקא, לבית המשפט. מבלי לקבוע מסמרות או עמדה כלשהי באשר לסיכויי ההרשעה, הרי לכאורה על פני הדברים ספק אם הקובלנה שהוגשה מגלה עילה וראויה להתברר כקובלנה פלילית פרטית.

נתתי דעתי לכך כי מדובר בסכום הנמוך יחסית של האגרה וכי לא יהיה באי מתן פטור משום מחסום ממשי בפני ניהול ההליך וסבורני כי אין זה ראוי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה במקרה זה וזאת משום "הפגנת רצינות" מצידה של המבקשת.

4

אינני מתעלמת מזכותה של המבקשת לגשת לערכאות, אלא שאני סבורה כי במקרה זה בו מדובר בהליך של הגשת קובלנה פלילית פרטית על בית המשפט לנקוט גישה זהירה כלפי מי שמבקש לנהל הליך פלילי פרטי תוך מתן פטור מתשלום אגרה וכי רק במקרים חריגים ומתאימים יש מקום להיעתר לבקשה וזאת בשים לב לעובדה שמדובר בהליך רב עוצמה שלעיתים מוגש ללא הפעלת שיקול דעת נכון וללא ראיות מספיקות. שוכנעתי כי מקרה זה אינו נכנס לגדרם של המקרים בהם יש לפטור את המבקשת מתשלום אגרה.

נוכח האמור, אינני נעתרת לבקשה והבקשה נדחית. האגרה תשולם תוך 7 ימים שאם לא כן, יימחק ההליך.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.