1

המבקש הגיש נגד הנאשמת קובלנה פלילית, בה הוא מייחס לה מספר עבירות של פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע, הנוגעות להליך גירושין שבין השניים. לצד הקובלנה, הגיש הקובל בקשה לפטור מאגרה. בבקשה נטען, כי הקובל במצב כלכלי דחוק, ולא יוכל לעמוד בתשלום האגרה. בהקשר זה הפנה הקובל לחשיבותה של זכות הפניה לערכאות וכן להחלטות שנתנו בעניינו בהליכים אזרחיים שונים אותם ניהל, שם הופטר מתשלום אגרה.

פרקליטות מחוז ירושלים התנגדה לבקשה. בתגובתה הפנתה הפרקליטות לכך שמהחומר שצורף לבקשה לא עולה כי אין לקובל יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. כמו כן הפנתה להחלטה שנתנה בבית המשפט לענייני משפחה בעניינו של הקובל, בה נקבע כי הקובל ניצל לרעה פטור מתשלום אגרה לצורך הגשת בקשות חסרות בסיס, בהליך אחר המתנהל שם בינו ובין הנאשמת.

לאחר שנתתי דעתי לעמדות הקובל והפרקליטות, לא ראיתי מקום לפטור את הקובל מתשלום אגרה:

מהבקשה והנספחים לה, אכן עולה כי לקובל הוצאות רבות. עם זאת עולה, כי הקובל עובד ומשתכר למחייתו. כמו כן, לא עולה מהבקשה ומהתצהיר המצורף לה, כי הקובל עשה מאמץ לגייס את סכום האגרה ממקורות אחרים. ר' למשל ראה: רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי וע"א 794/89 דנאר נ' בנק הפועלים. הקובל גם לא התייחס בתצהירו למצבם הכלכלי של בני משפחתו.

2

לאור אלה, לא שוכנעתי כי אין ביכולתו של הקובל לעמוד בתשלום האגרה - ולא מיותר לציין, כי מדובר בסכום של 648 ש"ח.

ביחס לסיכויי ההליך אומר, כי מהקובלנה עצמה עולה, כי הקובל הגיש תלונה במשטרה ביחס לחלק מהעבירות המיוחסות לנאשמת, וכי הוחלט לסגור את התיק (סע' 17-21 לקובלנה). עוד אציין, כי עיקר המעשים המיוחסים לנאשמת נעשו בשנת 2012.

אני ער לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, אליה הפנה הקובל בבקשתו. עם זאת, יש מקום להבחין בין חשיבותה של זכות הגישה לערכאות לשם מיצוי זכויותיו של אדם בהליך אזרחי שבין צדדים ובין זכות זו ככל שהיא נוגעת להגשת קובלנה פלילית. במיוחד הדברים אמורים כאשר הקובל כבר מנהל מספר הליכים נגד הנאשמת בבית המשפט לענייני משפחה, ושם הופטר מתשלום אגרה. ר' בהקשר זה ב"ש (אשקלון) 2706/04, והדי נ' קשאני ואח').

לאור כל אלה, לא ראיתי מקום לפטור את הנאשם מתשלום האגרה. הסכום ישולם עד ליום 1.10.18 שאם לא כן יבוטל ההליך.

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ז, 05 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.