רע"פ 11498-12-24

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (סגן הנשיא י' עדן, השופטת י' ייטב והשופטת ר' תורן) ב-עפ"ג 28461-10-24 מיום 13.11.2024 בגדרו נדחה ערעור המבקשת על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט י' בן הרוש) ב-ת"פ 44773-10-23 מיום 10.9.2024.

2. המבקשת הודתה בעובדות כתב אישום מתוקן, לפיהן ניסתה לשהות בישראל שלא כדין, שעה שהגיעה למעבר כניסה לישראל ושם "התייצגה בכזב" כאדם אחר כדי שמאבטח המעבר יאפשר לה לעבור. המבקשת הורשעה על פי הודאתה כאמור בעבירה של ניסיון כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 בשילוב סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); וכן התחזות לאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישה לחוק. על המבקשת נגזר עונש של 47 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת, תוך שצוין כי מדובר ב"ענישה מקלה באופן משמעותי" אשר אינה מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

3. גם בבקשה שלפניי מבוקש כי אתערב ברכיב המאסר בפועל שנגזר על המבקשת, תוך שנטען כי הערכאות קמא לא נתנו משקל מספק לנסיבותיה האישיות. אולם, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש תתקבל רק במקרים יוצאי דופן שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 2063-12-24 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (3.12.2024)). לא זאת בלבד שאין זה המקרה לפנינו, אלא שכפי שציין בית המשפט המחוזי העונש שנגזר על המבקשת מקל עמה, וממילא מתחשב בנסיבות האישיות שעליהן היא עומדת בבקשתה. בנסיבות אלה, עניינה של המבקשת אינו מקים עילה להתערבות במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי".

4. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ה (08 דצמבר 2024).