1

בשם המבקש:                     עו"ד נסרי עאמר

1.             לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן), ב-ע"פ 21821-01-14, מתאריך 13.2.2014, אשר במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט פ' שטרק) בתיק ב"ש 2536/12 מתאריך 8.1.2014. בגדר ההחלטה הנ"ל נדחתה בקשתו של המבקש לביטולו של צו הריסה מינהלי שהוצא (בתאריך 4.4.2012) למבנה הבנוי בשטח של כ-200 מ"ר, בשכונת א-טור שבירושלים. לצד הבקשה למתן רשות ערעור הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי, עד להכרעה בבקשה.

2.             דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, באשר היא איננה עומדת באמות המידה הנדרשות על פי הפסיקה לקיומו של דיון "בגלגול שלישי" בפני בית משפט זה.

2

3.             יתר על כן – שאלת תוקפו של צו ההריסה המינהלי שהוצא כנגד המבנה, מושא הבקשה שלפני, נדונה והוכרעה בשלוש ערכאות, לרבות בית משפט זה, עובר להליכים שנקט המבקש כאן. זאת במסגרת הליכים קודמים לתקיפתו של צו ההריסה המינהלי, אשר ננקטו על-ידי מר זכריא מוסא – ממנו רכש המבקש כאן (על פי הנטען) את הזכויות בנכס. ראו: ב"ש (י-ם) 2536/12, מתאריך 8.4.2013; ע"פ 46691-04-13, מתאריך 14.7.2013 וכן: החלטתי ב-רע"פ 5326/13 זכריא מוסא נ' מדינת ישראל – הוועדה המחוזית לתו"ב ירושלים (12.11.2013), שבגדרה נקבע כי סעד ארעי שניתן לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי – יבוטל בתום 30 ימים מהחלטתי האמורה (כלומר, בתאריך 12.12.2013), על מנת לאפשר התארגנות.

4.             מפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד עולה, למרבה הצער, כי תקופת ההתארגנות האמורה נוצלה לשם העברת הזכויות בנכס למבקש (דבר אשר לא זו בלבד שלא הובאו לגביו ראיות, אלא שגם אין לו נפקות לעניין תוקפו של צו ההריסה המינהלי – שהוצא כנגד המבנה עצמו), וחמור מכך – לבנייתן של שתי קומות נוספות, ללא היתר, בשעה שתלוי ועומד כנגד המבנה צו הריסה. בנסיבות אלה, בדין דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את ערעורו של המבקש, תוך חיובו בתשלום הוצאות – ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטה זו.

5.             הבקשה למתן רשות ערעור וכן הבקשה לעיכוב ביצוע נדחות איפוא.

           ניתנה היום, ‏כ"ז באדר א התשע"ד (‏27.2.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14013660_K01.doc  נח