רע"פ 13839-04-25

  לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ש' בורנשטין ו-ע' מיכלס) ב-ע"פ 14215-01-25 מיום 9.3.2025 בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת ט' אוסטפלד נאוי) ב-ת"פ 12889-09-23 מיום 30.12.2024.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית משפט השלום גזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 70 יום לנשיאה בדרך של עבודות שירות, וזאת לצד ענישה נלווית. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, תוך שנקבע כי מדובר בעונש קל שממילא אינו מצדיק הפחתה מצד ערכאת הערעור. בבקשה שלפניי, המבקש שב וטוען כי העונש שנגזר עליו אינו הולם את חומרת מעשיו בהתחשב במכלול נסיבות האירוע. אלא, שטענות אלה ממוקדות בדלת אמות עניינו הפרטני של המבקש, והן אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 2503/24 נחימוב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (28.3.2024)). למעלה מכך, בקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש תתקבל רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת, וענייננו רחוק ממקרים אלה.

  אשר על כן, הבקשה נדחית. משכך, מתייתרת ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע.