ברע"פ 19662-02-25

לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט אריאל חזק) בעמ"ת 78816-01-25 מיום 3.2.2025, במסגרתה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת אחינועם צוריאל) במ"ת 77661-01-25 מיום 29.1.2025, אשר הורתה על מעצרו של העורר עד תום ניהול ההליכים המשפטיים נגדו. כפי שציינתי בברע"פ 72867-11-24 אסעיד נ' מדינת ישראל (5.12.2024), אינני רואה הצדקה למעצר עד תום ההליכים של שוהה בלתי חוקי נעדר עבר פלילי, אשר אין בעניינו חשד לביצוע עבירה נוספת - וזאת גם בתקופה בה אנו נמצאים. כך, שכן הנחת המוצא ביחס לנאשמים מסוג זה היא שהרתעתם מפני כניסה לישראל שלא כדין בעתיד מושגת באמצעות ההליך הפלילי בעניינם, ולפיכך לא נשקפת מהם רמת מסוכנות המצדיקה כשלעצמה את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. במצב דברים זה, העילה המרכזית העשויה להצדיק מעצר במקרים אלה היא החשש כי העורר לא יתייצב להמשך ההליכים במשפטו, וחשש זה ניתן למתן במידה מספקת באמצעות קביעת הפקדה וערבויות אשר יבטיחו התייצבות להמשך ההליכים הפליליים.

לאור זאת, הריני לקבל את בקשת הערר, ולהורות כי העורר ישוחרר ממעצרו בכפוף להפקדת הביטחונות הבאים:

א. פיקדון כספי בסכום של 3,000 ש"ח.

ב. חתימה על התחייבות עצמית בסכום של 10,000 ש"ח.

ג. ערבות צד ג' של ערב ישראלי בסכום של 7,500 ש"ח. מובהר בזאת כי הערב שנבחן על ידי בית המשפט קמא, מר אכרם אבו מדיעם, יכול לשמש כערב לעניין זה.

כל הביטחונות האמורים משמשים להבטחת התייצבות העורר להמשך ההליכים המשפטיים בעניינו, וכן כדי להבטיח כי ימנע מלהיכנס לישראל שלא כדין כל עוד נמשך משפטו.

מובהר בזאת כי העורר ישוחרר לאחר שיופקדו הביטחונות הללו, ואולם בשים לב לכך שקבוע בעניינו דיון בתיק העיקרי מחר, 17.2.2025, לא יבוצע השחרור קודם לסיום הדיון האמור בעניינו.

ניתן היום, י"ח שבט תשפ"ה (16 פברואר 2025).