ברע"פ 27882-01-25

1.  בפני בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת מיום 7.1.2025 (עמ"י 13812-01-25, השופטת ע' הוד). בית המשפט המחוזי דחה ערר על החלטתו של בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת מיום 6.1.2025 (מ"י 78282-12-24, השופט הבכיר ד' פורת).

2.  ביום 30.12.2024 המבקש נעצר בחשד לביצוע מספר עבירות, ובהן חברות בארגון טרור לפי סעיף 22(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וקשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. להשלמת התמונה יצוין כי בפרשה נעצרו חשודים נוספים שעניינם אינו בפני, וביחס לחלק מהמעורבים, וביניהם המבקש, הוצאו צווים למניעת מפגש עם עורך דין. בהמשכו של אותו היום הוארך מעצרו של המבקש בהסכמה עד ליום 6.1.2025 (השופט הבכיר נ' אדריס), על רקע הארכת מעצרם של חשודים נוספים בפרשה ובהמלצתו של בית המשפט.

3.  ביום 6.1.2025 התבקשה הארכת מעצרו של המבקש בשנים עשר ימים נוספים, בעילות של חשש לסכנה לביטחון המדינה ולשיבוש הליכי חקירה. בו ביום התקיים דיון בבית משפט השלום, שבמהלכו תוקנה הארכת המעצר המבוקשת לחמישה עשר ימים. בסופו של הדיון האריך בית משפט השלום את מעצרו של המבקש עד ליום 19.1.2025 (השופט הבכיר פורת). בית משפט השלום ציין כי לאחר שעיין בחומר החקירה ושמע את טענות הצדדים הוא שוכנע כי קיים חשד סביר שהמבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו בבקשת המעצר. כמו כן, בית משפט השלום קבע כי מתקיימות בעניינו של המבקש עילות המעצר הנטענות. עוד צוין בהחלטה כי היחידה החוקרת ביצעה פעולות חקירה רבות וכי יש צורך בפעולות חקירה נוספות כאשר המבקש מצוי במעצר.

4.  בהחלטה הנזכרת בפתח הדברים בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על כך, לאחר ששוכנע שהחשדות המיוחסים למבקש חמורים ומעידים על "מסוכנות גדולה לציבור", וכן שמעצרו נדרש להמשך החקירה. בית המשפט המחוזי ציין כי בשלב זה אין להבחין בין חלקו של המבקש לחלקם של חשודים אחרים בפרשה.

5.  בקשת רשות הערר שבפני מכוונת כלפי ההחלטה האמורה, ונטען בה - בעיקרו של דבר - כי יש מקום להבחין בין המבקש לבין חשודים אחרים בפרשה בכל הנוגע למשך המעצר. עוד נטען בה כי יש לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, תוך התחשבות בין השאר בגילו ובכך שהוא נעדר עבר פלילי. המבקש הוסיף כי התיקון שהוכנס בבקשה להארכת המעצר במהלך הדיון בה פגע באופן בלתי מידתי בזכויותיו.

6.  לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, מאחר שאינה עומדת באמת המידה המצמצמת למתן רשות ערר ב"גלגול שלישי" (ראו: בש"פ 3178/22 קצב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (12.5.2022)). הדברים אמורים אף ביתר שאת ביחס לבקשות הנסבות על החלטות שעניינן מעצר ימים (ראו: בש"פ 1099/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.2.2023)). הבקשה דנן לא מעלה כל שאלה עקרונית ולא ראיתי כי נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. עוד אציין כי לא התרשמתי שתיקון הבקשה במהלך הדיון גרם למבקש עיוות דין.

7. סוף דבר: הבקשה נדחית.