רע"פ 31085-01-25

1. המבקש לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה מעל למהירות המרבית המותרת לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בית משפט השלום לתעבורה בירושלים הרשיע את המבקש, וקבע כי מאחר שזומן כדין, יש לראות באי התייצבותו כהודאה בעובדות כתב האישום לפי סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בשל הרשעתו, נגזר על המבקש עונש של קנס כספי בסך 1,500 ש"ח; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 45 ימים; ופסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים ולמשך 3 שנים. בקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות נדחתה הואיל והמבקש לא הראה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או שקיים חשש לעיוות דין. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה גם היא.

2. רק לאחר שנדחתה הבקשה לעיון חוזר, המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין שניתן בהיעדרו. ערעור זה נמחק משהוגש בחלוף המועד להגשת ערעור על פסק הדין, ובהיעדר נימוקים מספקים שלא למחוק את הערעור. צוין, כי אף המועד להגשת ערעור על ההחלטה לביטול פסק הדין חלף במועד הגשת הערעור.

3. הבקשה שלפניי מופנית כלפי מחיקת הערעור ודינה להידחות, מאחר שהיא כל כולה כרוכה בעניינו הפרטני של המבקש ואינה מעוררת חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי (רע"פ 67086-09-24 מישקובסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (29.9.2024)). המבקש לא הגיש את ערעורו בזמן ולא הביא נימוקים המצדיקים איחור ניכר שכזה. אין בנסיבות המנויות בבקשה בכדי להצדיק התערבות ב"גלגול שלישי", שכן גם אילו תוכח טענת "אחר נהג ברכב", אין בטענה זו כדי לבסס כשלעצמה חשש לעיוות דין המצדיק את מתן הסעד המבוקש (רע"פ 4849/24 אלבז נ' מדינת ישראל (5.8.2024)).

4. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ה (16 ינואר 2025).