ברע"פ 33960-02-25

לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט זאיד פלאח) מיום 9.2.2025 בעמ"ת 17147-02-25, במסגרתה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סלאח) מיום 6.2.2025 במ"ת 1706-02-25, ונקבע כי העורר ישהה במעצר עד לתום ניהול ההליכים המשפטיים בעניינו.

בשתי הזדמנויות קודמות (ברע"פ 72867-11-24 אסעיד נ' מדינת ישראל (5.12.2024); ברע"פ 19662-02-25 אמחיסן נ' מדינת ישראל (16.2.2025)), הבהרתי כי, ככלל, גם בעת הזו, אין מקום למעצר עד תום ההליכים המשפטיים של תושב אזור יהודה ושומרון נעדר עבר פלילי בגין עבירה ראשונה של שהייה בלתי חוקית בישראל, אשר לא נלוות אליה עבירה נוספת. הטעם המרכזי לכך הוא שעילת המעצר העיקרית המתקיימת במקרה מעין זה היא החשש מפני אי התייצבות המבקש להמשך משפטו, וסיכון זה ניתן להפחית למידה המתקבלת על הדעת, בשים לב לחומרת העבירה, באמצעות דרישת הפקדה וערבויות מתאימים. הקביעות האמורות רלוונטיות גם במקרה דנן, בו אומנם מיוחסת למבקש גם עבירה נוספת של "הפרעת שוטר במילוי תפקידו", ואולם אין חולק כי בנסיבות המקרה עבירה זו היא ברף התחתון של החומרה, ואף קיימת לגביה חולשה ראייתית לא מבוטלת.

לאור זאת, הריני לקבל את בקשת רשות הערר, כך שההחלטה בדבר מעצר המבקש עד תום ההליכים בעניינו תבוטל, והעורר ישוחרר ממעצרו בכפוף להפקדת הביטחונות הבאים בבית משפט השלום בעכו:

א. פיקדון כספי בסך של 3,000 ש"ח;

ב. התחייבות עצמית בסכום של 10,000 ש"ח;

ג.  ערבות צד ג' שהוא אזרח ישראלי בסכום של 7,500 ש"ח.

כל הביטחונות האמורים משמשים להבטחת התייצבות העורר להמשך ההליכים המשפטיים בעניינו, וכן כדי להבטיח כי ימנע מלהיכנס לישראל שלא כדין כל עוד נמשך משפטו.

  ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"ה (23 פברואר 2025).