1.             בפסק הדין מושא הבקשה התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום (השופט א' דורון) ב-ת"פ 38798-03-22 מיום 6.12.2023, כך שהושת על המבקש עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, חלף 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. רכיבי הענישה הנלווית שגזר בית משפט השלום נותרו על כנם. כל זאת, עקב הרשעת המבקש על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) וסעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה וסעיף 31 לחוק; וסיוע לנטילת חשמל לפי סעיפים 400 ו-31 לחוק.

2.             במסגרת הבקשה שלפניי, המבקש טוען, בין היתר, כי עניינו מעורר סוגיות עקרוניות בדבר פרשנות תיקון 113 לחוק; השפעתו של הליך שיקום על גזירת העונש; והיחס שבין מסייע לעבירה לבין מבצע עיקרי בקביעת מתחם העונש ההולם.

3.             דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים נדירים בלבד, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, כאשר מתעוררים בנסיבות העניין שיקולי צדק ייחודיים או כשנגרם עיוות דין (רע"פ 72/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (16.4.2024)). יתרה מכך, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש תתקבל רק במקרים יוצאי דופן שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 3431/24 גבארין נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (24.4.2024)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה.

4.             על חומרתן של עבירות הסמים עמדתי בפרשיות קודמות. הללו מחייבות נקיטה ביד קשה מפאת פגיעתן בשלום הציבור וברווחתו וכן לנוכח המקום שהן קנו בחברה הישראלית (ע"פ 2909/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (7.2.2024) (להלן: עניין פלוני). כפי שנקבע זה מכבר, הצורך בהשתת ענישה מרתיעה בעבירות אלו מקבל משנה תוקף כאשר הן מבוצעות לשם השגת "רווח", שכן, בדרך זו יועבר המסר כי עבירות הסמים נעדרות תוחלת כלכלית (ע"פ 2139/22 ארליך נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (14.7.2022)).

           בענייננו, המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו, בין השאר, עבירת סיוע שעניינה בשלב ייצור הסם - השלב הראשוני בשרשרת הפצתו. על כן, קביעותיו של בית המשפט זה לפיהן יש לנקוט בענישה מרתיעה כלפי כל חוליה בשרשרת ההפצה של הסמים (ע"פ 8915/18 מועזיז נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (24.9.2019); עניין פלוני, בפסקה 10) יפות בהחלט לעניינו של המבקש, הגם שהוא אינו המבצע העיקרי של העבירה. עוד ראוי לציין את ההיקף המשמעותי של הפקת הסם שלה סייע המבקש. כך, על פי כתב האישום המתוקן, בדירה שבה גודלו שתילי הקנבוס נמצאו במועד התפיסה שתילים שמשקלם 47 קילוגרם. משאלו הם פני הדברים, ובשים לב לכך ששיקולי שיקום אינם חזות הכול (רע"פ 2503/24 נחימוב נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (28.3.2024)) - בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי בענייננו יש ליתן את הבכורה לשיקולי הרתעה והלימה. משכך, לא קם במקרה דנן חשש לעיוות דין. אף סוגיה עקרונית לא מתעוררת משנימוקי הבקשה נטועים כולם, הלכה למעשה, במקרה של המבקש, וביישום פרטני של כללים ודוקטרינות מושרשים (ראו והשוו: רע"פ 9045/23 אספור נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (21.3.2024)).

5.             הבקשה נדחית אפוא; ממילא מתיירת הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שהוגשה מטעם המבקש.

           ניתנה היום, ‏י"ח בניסן התשפ"ד (‏26.4.2024).

_________________________

24034910_J01.docx שא