1.             לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ, השופטת מ' ליפשיץ-פריבסוהשופט א' סלע) ב-עפ"ג 18426-01-24 מיום 25.2.2024. בגדרו, נדחה ערעור המבקשת על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט ד' שאול גבאי ריכטר) ב-ת"פ 60357-10-20 מיום 20.12.2023.

2.             בתמצית בלבד יתואר כי נגד המבקשת הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לה 20 עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); 21 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; והתחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין. להליך שהתנהל לפני בית משפט השלום, צורף כתב אישום מתוקן נוסף שהוגש נגד המבקשת ובו יוחסה לה עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין. לאחר שהמבקשת הורשעה בעבירות אלה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, נגזרו עליה עונש של 200 שעות של"צ וענישה נלווית. המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי שהתמקד ברכיב השל"צ שנגזר עליה. בית המשפט המחוזי קבע כי הגם שלא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט השלום, יש מקום להעמיד את היקף השל"צ על 120 שעות כהמלצת שירות המבחן. זאת, בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ובנסיבותיה האישיות של המבקשת.

3.             המבקשת, אשר אינה מיוצגת בהליך זה, לא השלימה עם פסק הדין ומכאן הבקשה שלפניי. במסגרתה נטען, בין היתר, כי לנוכח נסיבותיה האישיות ונסיבות ביצוע העבירה, העונש שנגזר עליה מחמיר עמה יתר על המידה. לעמדתה, ראוי היה להסתפק בענישה הנלווית שהוטלה עליה ולבטל את עונש השל"צ.

4.             דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי נתן דעתו למכלול נסיבותיה של המבקשת ואף ראה להקל בעונש שנגזר עליה חרף העובדה שלא מצא פגם בגזר הדין. התוצאה העונשית שאליה הגיע הולמת את מעשיה של המבקשת, ומתחשבת במידה הראויה בנסיבותיה האישיות. משכך, לא נגרם עיוות דין; ומשלא מתעוררת בעניינה של המבקשת סוגיה עקרונית – אין עילה למתן רשות ערעור (רע"פ 72/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (16.4.2024)).

5.             הבקשה אפואנדחית.

           ניתנההיום, ‏ז' באיירהתשפ"ד (‏15.5.2024).

________________________

24039380_J01.docx  שא