ברע"פ 57523-08-24

1.  בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בר- אשר) מהיום ה-23.8.2024, שבגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' ביאלין) מהיום, לפיה הוארך מעצר הימים של העורר עד ליום 26.8.2024 שעה 12:00.

2.  דין הבקשה להידחות.

כידוע, בקשה למתן רשות לערור תתקבל אך במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו מיני רבים: בש"פ 894/24 קרסנופיורוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 והאסמכתאות שם (4.2.2024); בש"פ 187/22 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.2022)). כך לגבי מעצר עד תום ההליכים, כך במיוחד במעצר ימים. הבקשה שלפניי אינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ולמעשה, המבקש אף לא טען אחרת ולא ניסה לשוות לטענותיו הקצרות נופֶך עקרוני. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

3.  הבקשה הועבר לשולחני היום, יום שישי סמוך לשעה 15:00 ובסיפא לבקשה התבקש בית המשפט "להורות על שחרורו של המבקש לחלופה שהוצגה ונבחנה". המבקש אף לא עתר לקיים דיון בבקשה, אך אני מניח כי לכך התכוון, באשר קשה להלום כי בית משפט זה יורה על שחרור המבקש במעמד צד אחד, על סמך הבקשה בלבד. מכל מקום, גם בהינתן סד הזמנים -ומבלי להקל ראש אף בשעה אחת של מעצר - דומה כי הבקשה חסרת תוחלת מעשית, באשר אין טעם לזמן את הצדדים בבהילות לבית המשפט העליון, בשעתיים הקרובות (לפני כניסת השבת) או במוצאי השבת, על כל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך, על מנת לדון בבקשה למעצר ימים ב"גלגול שלישי" כאמור לעיל.

4.  מעבר לנדרש אציין כי על פניו, חלופת המעצר שהוצעה על ידי המבקש אינה מלהיבה (מעצר בית בישיבה). עוד אציין כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט קמא היו ערים לטענת ההגנה העצמית שהעלה המבקש, אך בהינתן פציעתו הקשה של המתלונן שנדקר על ידי המבקש בבטנו, טענה זו ראויה להיבחן היטב (איני סבור כי לטענת האכיפה הבררנית יש משקל בשלב זה של מעצר ימים). כפי שציין בית משפט השלום, יש להצר על כך שהמשטרה טרם סיימה את פעולות החקירה "בנות השיבוש", וחזקה על בית המשפט שיתן לכך משקל, ככל שבדיון ביום 26.8.2024 יתברר כי אין התקדמות בחקירה.

5. סוף דבר שהבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט באב התשפ"ד (‏23.8.2024).