ברע"פ 73192-03-25

1. לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.3.2025 (עמ"י 71266-03-25, השופט י' פרסקי), בה קיבל בית המשפט את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע מיום 26.3.2025 (מ"י 67321-03-25, השופט ע' חביביאן), והורה על מעצרו של המבקש עד ליום 30.3.2025.

2. כעולה מהבקשה, מנספחיה ומעיון במערכת "נט המשפט", ביום 25.3.2025 נעצר המבקש בחשד לביצוע עבירה של יידוי אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; ועבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

בדיון שהתקיים למחרת, ביום 26.3.2025, דן בית משפט השלום בבקשה ראשונה להארכת מעצרו של המבקש. כעולה מהדיון, המבקש חשוד בכך שיידה אבן לעבר שמשת ניידת משטרה וגרם לה נזק, וזאת יחד עם אחיו שהינו קטין בן 14. בהחלטה שניתנה בתום הדיון, קבע בית המשפט כי עיון מעמיק בדוחות השוטרים מעלה כי החשד בעניינם של המבקש ואחיו אינו מצוי ברף הגבוה; וכי ייתכן שנפלה טעות בזיהוים של המבקש ואחיו כמי שיידו את האבן. על כך הוסיף בית המשפט כי המבקש נעדר עבר פלילי ומכחיש כל מעורבות באירוע הנטען. לנוכח האמור, ולא בלי התלבטות, הורה בית המשפט על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא עד ליום 31.3.2025, בכפוף לתנאים נוספים שנקבעו בהחלטה. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי.

3. בהחלטה מיום 27.3.2025 קיבל בית המשפט המחוזי את הערר, והורה על מעצרו של המבקש עד ליום 30.3.2025. בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים וקבע כי קיים חשש סביר שדי בו לצורך הארכת מעצרו הראשונה של המבקש. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערר שלפניי.

4. בבקשת רשות הערר טוען המבקש כי בהליך מקביל המתנהל נגד אחיו, הורה בית משפט על שחרורו של האחרון. לטענת המבקש, המשיבה הגישה ערר גם על החלטה זו, אך חזרה בה מהערר, ובפועל האח שוחרר בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט. המבקש טוען כי לא היה מקום לשחרר את אחיו ולהשאיר אותו במעצר, כאשר אין כל הבדל ביניהם ביחס לחשדות לביצוע העבירות. כן נטען, בתמצית, כי בית המשפט המחוזי לא בחן חלופות מעצר, וכי החלטתו איננה מנומקת; אין בה התייחסות לפעולות החקירה הנדרשות; והיא איננה מתייחסת לנסיבות הפרטניות של המבקש, ובכלל זה מצבו הבריאותי והעובדה שהוא נעדר עבר פלילי.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערר ב"גלגול שלישי" ובפרט כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות ל"מעצר ימים", תינתן רק במקרים החריגים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות מיוחדות המצדיקות זאת, כגון פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו של חשוד או נאשם או עיוות דין (ראו מיני רבים: רע"פ 47746-01-25 סהר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (19.1.2025); בש"פ 2991/24 כראג'ה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (9.4.2024); ברע"פ 44947-09-24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (25.9.2024)).

6. ראשית, אינני סבורה כי המבקש העלה טענה משפטית בעלת חשיבות עקרונית. כמפורט לעיל, טענות המבקש נטועות כולן בנסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן - קרי בשאלה האם היה מקום בנסיבות אלה להורות על מעצרו לפרק זמן של 4 ימים בין יום 27.3.2025 ליום 30.3.2025. המבקש אף לא טוען אחרת.

בנוסף, אינני סבורה כי ההחלטה נושא בקשת רשות הערר פוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו של המבקש או גורמת לו עיוות דין באופן המצדיק קבלת רשות ערר ב"גלגול שלישי". כעולה מפרוטוקול הדיון שנערך היום (27.3.2025) בבית משפט קמא, תיק החקירה בעניינו של המבקש הונח לפני בית המשפט, אשר אף שמע את טענות הצדדים וסבר כי אין לשחרר את המבקש בשלב זה. בהחלטה זו אינני סבורה כי יש מקום להתערב במסגרת "גלגול שלישי". זאת בפרט בשים לב לכך שמדובר בהארכת מעצר ראשונה.

בשולי הדברים, יצוין כי כעולה מהנספחים שצורפו לבקשה שלפניי, בשאלת המשך מעצרו של אחיו של המבקש בבית המשפט המחוזי, ניתן משקל להיותו קטין.

7. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"ה (27 מרץ 2025).