החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ד' מרשק מרום, ע' ניר נאוי ו-ע' דרויאן-גמליאל) ב-ע"פ 48752-04-24 מיום 23.12.2024, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו בבית המשפט השלום נתניה (השופט ג' אבנון) ב-ת"פ 62873-11-22 מיום 13.2.2024.

2. האירוע מושא כתב האישום התרחש ביום 23.3.2022 בבניין מגורי המבקש. לפי המיוחס לו, המבקש אמר לנפגע העבירה כי אם הלה יפגע בחתוליו, הוא ישרוף את משרדו המצוי בבניין ואת רכבו. בית המשפט השלום הרשיע את המבקש בגין האמור בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, משמצא כי עדות נפגע העבירה מהימנה ונתמכת בראיות נוספות; ואילו המבקש, כלל לא הציג גרסה נגדית ואף הודעתו במשטרה חיזקה את גרסת נפגע העבירה. בגין הרשעתו, נגזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות למשך שלוש שנים, ותשלום פיצוי בסך 1,000 ש"ח שישולמו לנפגע העבירה. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי בטענה כי בערכאה קמא נגרם לו "כשל ייצוג מובהק", נדחה.

3. המבקש שב בבקשה זו על טענותיו כלפי בית משפט השלום ומייצגו מטעם הסניגוריה הציבורית. אולם, המבקש הוא שסירב באופן עקבי לשתף פעולה לצורך ייצוגו באופן האפקטיבי ביותר. גם לאחר שהוחלפה סניגורתו, המבקש המשיך להצהיר כי אינו מעוניין בייצוג, אין בכוונתו לשוחח ולשתף פעולה עם הסנגור תוך שנקט בפעולות שונות בהליך, כדוגמת הגשת בקשות, מבלי לערב את סנגורו. בכלל זאת, המבקש אף הגיש בקשה לפסלות שופט בבית המשפט השלום, בטענה כי מינוי הסנגור חרף התנגדותו מעורר חשש לקשר מתואם ופסול בין הסנגוריה הציבורית לשופט. הגם שהתנהלות המבקש בכללותה הפגינה זלזול בהליך המשפטי נגדו, בית משפט השלום עשה מאמץ רב על מנת לשמור על זכויותיו. במסגרת זו, אף שאל את המבקש מספר פעמים אם ברצונו לחקור את העדים והפציר בו למסור את גרסתו בבית המשפט ולהעיד, אך הלה בחר לפעול באופן שונה. אף על פי כן, כעת הוא מלין על כשל בייצוגו ועל אופן ניהול הגנתו.