רע"פ 944-01-25

בקשה למתן רשות לערער על פסק הדין החלקי והמשלים של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ת' נאות פרי, י' פרידמן ו-ג' קרזבום) בע"פ 39437-04-24 מהימים 23.07.2024 ו-15.09.2024 בהתאמה. בגדרם, נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ז' פלאח) בת"פ 17732-02-22 מיום 31.03.2024; והתקבל בחלקו ערעור המבקש על גזר הדין מיום 08.04.2024.

הרקע לבקשה והבקשה

1. המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בארבע עבירות מתוך חמש בהן הואשם, של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בקיצור נמרץ יתואר, כי נגד המבקש הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת למשך שנה (להלן: הצו), במסגרתו נאסר עליו מלהטריד את המתלוננת ובעלה. אף על פי כן, בית משפט השלום מצא כי בארבעה מקרים שונים הפר המבקש את הוראות הצו. במסגרת גזר הדין, ולאחר שבית משפט השלום נתן דעתו למכלול השיקולים, לרבות היעדרו של עבר פלילי; שירות המילואים של המבקש; גילו הצעיר; ומנגד העובדה שלא קיבל אחריות על מעשיו - הושתו על המבקש עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית.

2. המבקש לא השלים עם פסק הדין של בית משפט השלום, והגיש ערעור לפני בית משפט קמא. במסגרתו נטען, בעיקרם של דברים, נגד חוקיות הצו. בפסק הדין החלקי של בית המשפט המחוזי, נדחה, בהכרעה מפורטת, ערעור המבקש על הכרעת הדין, תוך שהוטעם כי "אכן שגה בית המשפט אשר הוציא מלפניו את הצו לפרק זמן העולה על שישה חודשים, אלא שאין בכך כדי להצדיק קביעה לפיה הצו בטל מעיקרו והוא חדל מלהתקיים כלא היה". אשר לערעור על גזר הדין, בית המשפט הורה לממונה על עבודות שירות להכין חוות דעת על התאמת המבקש לביצוע עבודות שירות, בטרם תתקבל החלטה.

3. לאחר שהממונה הגיש את חוות הדעת האמורה, במסגרתה נמצא כי המבקש כשיר ומתאים לעבודות שירות; וכן כי המבקש הביע את הסכמתו לרצות את עונשו על דרך של עבודות שירות, ניתן פסק הדין המשלים של בית המשפט המחוזי. בגדרו, קיבל בית המשפט, באופן חלקי, את ערעור המבקש, והקל את עונשו כך שזה הועמד על שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות. למען שלמות התמונה יצוין, כי מעיון בתיק בית המשפט עולה כי עובר להגשת הבקשה שלפניי, המבקש החל בריצוי עונשו על דרך של עבודות שירות.

4. על-אף ההקלה המשמעותית בעונשו, המבקש מיאן להשלים עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי ומכאן הבקשה שלפניי. המבקש, שאינו מיוצג, טען, בין היתר, כי "החלטת [ה]הרכב בדחיית הכרעת הדין הינ[ה] שגוי[ה] ומהווה עיוות דין בפרשנות של תורת בטלות יחסית". כמו כן, המבקש שב על עיקר טענותיו בעניין חוקיות הצו, תוך שהוטעם כי "הצו הוצא ללא נימוקים מספקים [...] ובניגוד לדרישות החוק". לבסוף הלין המבקש על קביעות עובדתיות של בית משפט השלום וכן טען שהעונש שהוטל עליו "הינו קיצוני וחריג בצורה ניכר[ת] לאור עברו הנקי".

דיון והכרעה

5. לאחר עיון, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6. כידוע, רשות ערעור ב'גלגול שלישי' שמורה אך למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין או אי צדק חמור (ראו, למשל: רע"פ 5011/24 בן יהוד נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (22.07.2024)). לא השתכנעתי כי עניינו של המבקש בא בקהל אותם מקרים חריגים. ודוק, על-אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, בקשתו לא מעוררת שאלה משפטית עקרונית, אשר ראוי כי תתברר במסגרת בקשת רשות ערעור. הבקשה נטועה בדלת אמות עניינו הפרטני ודי בכך כדי לדחות אותה.

7. למעלה מן הצורך אציין, כי גם לגופו של עניין - לא מצאתי ממש בבקשה. עיקר טרוניית המבקש קשורה לכך שהצו ניתן שלא כדין לשיטתו, בציינו כי "לא ניתן כל בסיס עובדתי ברור המצדיק את הצו לשמירה על החיים, גוף או שלומו של אדם. ההחלטות נשענו על פרשנויות משפטיות שגויות ומרחיבות". ברם, טענות אלה נבחנו לעומקן על-ידי הערכאות דלמטה, ונדחו בהחלטות מפורטות, אשר לא מצאתי כל טעם להתערב בהן. אשר ליתר טענות המבקש, בדבר שגיאות עובדתיות שנפלו לכאורה בהכרעת הדין, וזאת משום שלשיטת המבקש בית המשפט פעל "במטרה לשבש הליך ו[ל]הביא לעיוות דין", אבהיר כי קביעות אלה מבוססות, בין היתר, על ממצאי מהימנות שקבע בית משפט השלום ביחס לעדויות ששמע - עניינים בהם ערכאת הערעור, לבטח השנייה במספר, ממעטת מלהתערב בהם. יתרה מזאת, חרף טענותיו, המבקש לא הציג כל ראיה או עדות לסתירת קביעות אלה. על-כן, לא מצאתי טעם להתערבותי בנדון.

8. הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ה (08 ינואר 2025).