1

1.             בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ע' גרשון, כ' סעב ו-ת' שרון נתנאל) בע"פ 24175-12-13 מיום 13.2.2014, במסגרתו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (סגנית הנשיא, השופטת א' קנטור) בת"פ 17478-12-12 מיום 24.11.2013.

2.             המבקש הורשע על פי הודאתו, ב-49 עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. בית משפט השלום, שדן בעבירות, חומרתן, ונסיבותיהן, התחשב גם בנסיבותיו האישיות של המבקש, וגזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס בסך 20,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי, דחה כאמור את ערעורו, שנסב כולו על חומרת העונש.

2

3.             בבקשתו, שהוגשה אתמול, 5.3.2014, ארבעה ימים בלבד לפני כניסתו למאסר, המבקש מציין כי הוא ער לתנאי ההלכה שנקבע בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982), לפיה רשות ערעור שני, תוענק רק אם המקרה מעלה סוגיה או טענה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו גם: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). לטענתו, הבקשה עומדת בתנאים אלה. אלא שכל בקשתו מתרכזת, כמו ערעורו, בחומרת העונש שהושת עליו. כידוע, טענות לעניין זה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור לפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו: רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.12.1997); רע"פ 5504/08 פלוני נ' מדינת ישראל (27.7.2008)). נוכח ריבוי העבירות שביצע וחומרתן, העונש שהושת על המבקש מתון בלשון המעטה, ואין כל מקום להתערב בו.

4.             הבקשה נדחית אפוא. לפיכך, מתייתרת ההחלטה בבקשה לעיכוב הביצוע. המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 9.3.2014 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

           ניתנה היום, ד' באדר ב' התשע"ד (6.3.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14016990_H02.doc  שצ