1

1.       לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' ליפשיץ) בע"פ 45488-09-16 מיום 18.12.2016, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה (השופט מ' ארגמן) בת"פ 213/14 מיום 11.9.2016.

2.       נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התעסקות ללא רשיון בעסק טעון, לפי סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים), בצירוף סעיף 14 לחוק רישוי עסקים. על פי עובדות כתב האישום, המבקש עסק בעסק שעניינו מקום לעריכת משחקי קלפים וניהול מזנון, בתחום שיפוטה של עיריית חיפה. המבקש הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בעבירת ניהול "משחקים" וזוכה מעבירת ניהול מזנון, לאחר שמיעת ראיות. בית המשפט לעניינים מקומיים גזר על המבקש קנס בסך 1,500 ש"ח; חתימה על התחייבות בסך 3,000 ש"ח; וצו הפסקת עיסוק ואי העברות בעלות או חזקה לאחר.

2

3.       בערעורו לבית המשפט המחוזי, המבקש גרס כי שגה בית המשפט לעניינים מקומיים בקבעו, כי עסק ובו מכונות מזל בלתי חוקיות, היינו משחקים אסורים, טעון רישוי עסק. לשיטתו, הפרשנות הראויה לפריט 7.6 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013 (להלן: צו רישוי עסקים), היא זו הקובעת שרק עסקים בהם מכונות מזל חוקיות דורשים רשיון. לפיכך, לשיטתו, היות שבעסק שלו היו מכונות מזל בלתי חוקיות, לא היה מקום להרשיעו בעבירה שבה הורשע. בית המשפט המחוזי עמד על ההוראות הרלוונטיות בחוק רישוי עסקים ובצו רישוי עסקים, וקבע כי חרף שמדובר במכונות מזל בלתי חוקיות, היות שהעסק אכלס קהל מהמרים, היה עליו לפעול לקבלת רשיון. נקבע כי העובדה שקיימת פעילות בלתי חוקית בעסק אינה פוטרת את העסק מקבלת רשיון, וקבלת הרשיון אינה מכשירה את הפעילות הבלתי חוקית. על יסוד האמור, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש.

4.       בבקשתו לפניי, המבקש חוזר על טענותיו בבית המשפט המחוזי בנוגע לפרשנות הראויה, לשיטתו, לחוק רישוי עסקים ולצו רישוי עסקים – לדידו, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שעסק שבו מתקיימים "משחקים" לא חוקיים מחויב ברשיון עסק, ולפיכך לא היה מקום להרשיעו.

5.       אין בידי לקבל את הבקשה. הלכה היא כי אין מעניקים רשות ערעור שנייה אלמלא הבקשה מעוררת סוגייה עקרונית, בעלת חשיבות כללית – משפטית או ציבורית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) פ"ד לו(3) 123 (1982)); או מעלה של שיקולי צדק ייחודיים לנסיבות אותו מקרה (רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). לא מצאתי כי טעמים אלה מתקיימים בבקשה שלפניי. בנוסף, כאמור, בית המשפט המחוזי נדרש לטענותיו של המבקש בערעור, לרבות טענותיו בנוגע לרישוי העסק, ולא ראיתי לנכון להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה (והשוו: רע"פ 4965/16 נ.ש.מ.ע אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (25.8.2016); רע"פ 1778/14 ואקנין נ' עיריית תל אביב-יפו, פסקה 8 (10.4.2014)).

6.       סוף הדבר, הבקשה נדחית.

      ניתנה היום, ‏כ"ה בטבת התשע"ז (‏23.1.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17002120_H01.doc  תק