1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק מרום, כב' השופט העמית י' צלקובניק וכב' השופט ע' דרויאן-גמליאל)בעפ"ג47180-11-21 מיום 28.2.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטע' מיכלס) בת"פ 24761-02-20 מיום 4.11.2021.

רקע והליכים קודמים

1.             המבקש הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שהכה בפניו של המתלונן במכת אגרוף וגרם לו חבלות משמעותיות. בגזר הדין השית בית משפט השלום על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל; הפעיל עונש מאסר מותנה בן 18 חודשים – 14 חודשים במצטבר ו-4 חודשים בחופף, כך שסך תקופת המאסר בפועל שעל המבקש לרצות היא 22 חודשים; מאסר מותנה; ופיצוי למתלונן.

2

2.             המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי וערעורו נדחה, לאחר שחזר בו ממנו לאור הערות בית המשפט.

3.             המבקש, שאינו מיוצג בשלב זה, לא השלים עם פסק הדין. מכאן הבקשה שלפניי, בה עומד המבקש על נסיבות המקרה, על נסיבותיו האישיות ועל הקושי הגלום בריצוי עונש מאסר נוסף.

דיון והכרעה

4.             לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ככלל, ספק בעיני אם יש מקום ליתן רשות ערעור בנסיבות בהן הערעור נדחה לאור חזרת המבקש ממנו. מכל מקום, עניינו של המבקש אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים בהם תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", משטענותיו נטועות בנסיבות המקרה הפרטני ומשלא עולה חשש כי נגרם לו אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 1851/19 אלגריגאווי נ' מדינת ישראל(20.3.2019)). כמו כן, ממילא נראה כי עונשו של המבקש אינו חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה או המקובלת במקרים דומים, ואף בכך יש כדי להביא לדחיית הבקשה (ראו והשוו, למשל, רע"פ 8286/21 אבו לבדה נ' מדינת ישראל (14.12.2021)). למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה, משניתן המשקל הראוי לנסיבות המקרה, כפי שתוארו בכתב האישום המתוקן, ולנסיבותיו האישיות של המבקש.

5.             סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

           ניתנה היום, ‏י"ב בניסן התשפ"ב (‏13.4.2022).

_________________________

22025460_Q01.docx  יג

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,