1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' ורבנר) בעפ"א 77327-01-19 מיום 25.3.2019, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופטת ג' בסול) בתו"ב 71599-12-18 מיום 8.1.2019.

2

1.        עבירות על חוקהתכנוןוהבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) הן בין העבירות הנפוצות ביותר, ובית משפט זה עמד זה מכבר על כך שתופעת הבנייה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה (רע"פ 4357/01 סבןנ' הוועדההמקומיתלתכנוןולבנייה "אונו", פ"דנו(3) 49, 59 (2002)). על חומרת התופעה, עמד בשעתו, כב' השופט מ' בייסקי: "לצערנו, הפכועבירותנגדחוקיהתכנוןוהבנייהלחזוןנפרץ, ורביםגםטוביםאישהישרבעיניויבנה. זוהיפגיעהחמורהוקשהבשלטוןהחוק, המזולזללעיןהשמש, ואיןאיששםאללבלאזהרותהגורמיםהמוסמכיםולפסקיהדיןשלבתיהמשפט." (ע"פ 917/85 הוועדההמקומיתלתכנוןולבנייהגלילמזרחינ' אבונימר, פ"דמא(4) 29, 31 (1987)). למרבה הצער, תופעהזוהלכה והתעצמהחרףהכליםהמשפטייםשיצרהמחוקקלמיגורה (ראו והשוו: רע"פ 5584/03 פינטונ' עירייתחיפה, פ"דנט (3) 577, 588 (2004)).

2.        ביום 25.10.2017 נכנס לתוקפותיקוןלחוקהתכנוןוהבנייה (תיקוןמס' 116), התשע"ז-2017. בדברי ההסבר להצעת החוק הוסבר כי מטרת התיקון "לעדכן ולייעל את הכלים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן ובן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים." (דברי הסבר להצעתחוקהתכנוןוהבנייה(תיקוןמס' 109), התשע"ו-2016, ה"ח 1074). במסגרת תיקון החוק, נחקק סעיף 254ט שכותרתו "בקשתבעלזכותלגבימקרקעיןלעיכובביצועשלצוסופי". הסעיף עוסק בבקשות לעיכובי ביצוע צווים שיפוטיים או מנהליים ולבקשות לדחיית מועד הכניסה לתוקף של אותם צווים, שלא כבקשה נלוות להליך אחר אלא כבקשה העומדת בפני עצמה, כאשר אין הליך התוקף כשרות הצו עצמו. סעיף 254ט(ט) קובע כך:

254ט. (ט) החלטתביתהמשפטבבקשהלעיכובביצועלפיסעיףזהדינהכדיןהחלטהאחרתשלביתמשפטוהיאניתנתלערעורלפניביתמשפטשלערעוראםניתנהלכךרשותמאתשופטשלביתהמשפטשלערעור.

3.        מלשון החוק עולה אפוא כי החלטה בבקשהלעיכובביצועלפיסעיף 254ט לחוק,דינהכדיןהחלטהאחרתשלביתמשפט,והיאניתנתלערעורלפניביתמשפטשלערעוראם ניתנה לכך רשות. אני סבור כי במקרה בו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט שלערעור, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת, לערכאה גבוהה יותר (ראו והשוו: רע"פ 4207/96 מדינת ישראל נ' פרידן(20.1.1997), בגדרו קבע בית המשפט כי "אין זכות ערעור או זכות ערר אלא אם כן קבע המחוקק הראשי ערכאה המוסמכת לדון בערעור או בערר" ודחה את בקשת רשות הערעור בנימוק שאין לבית המשפט סמכות לדון בה). כאמור בחוק, ולמען הסדר הטוב, יובהר כי סעיף 254ט(ט) לחוק חל רק במקרים בהם מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע צו סופימכוח סעיף 254ט לחוק.

3

4.        בענייננו, ניתנה בבית משפט לעניינים מקומיים בחיפה החלטה בעניין בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ולאחריה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה. לאור זאת, ולאור כל האמור לעיל, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת, ודין הבקשה שלפניי להידחות.

5.        סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ב' בסיון התשע"ט (‏5.6.2019).

_________________________

19026940_Q03.docx  סח