1

בשם המבקש:                     עו"ד כמאלזחאיקה

1.             לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' כדורי) בעפ"ת 42818-12-20 מיום 28.4.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופט נ' נחשון) בתת"ע 8523-09-19 מיום 13.12.2020.

2.             למבקש נמסרו "הזמנה לדיון וכתב אישום", בגדרם נטען כי ביום 18.9.20219, נהג באופנוע ללא רישיון תקף, בניגוד להוראות סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה).

3.             בהכרעת דינו, ציין בית משפט השלום לתעבורה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש נהג באופנוע בטרם קיבל לידיו רישיון נהיגה תקף.

2

אולם, לטענת המבקש, הוא עמד בבחינות הדרושות לקבלת רישיון נהיגה ואף שילם אגרה עבורו, אולם רישיון הנהיגה הונפק לו ארבעה ימים לאחר האירוע שבגינו הוגש נגדו כתב האישום. לגישתו, בנסיבות אלה יש לראות בו כמי שהחזיק ברישיון נהיגה תקף.

בית משפט השלום לתעבורה דחה את טענת המבקש בעניין, בקובעו כי לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף" – ואולם המבקש דנן נהג עוד בטרם קיבל לידיו רישיון תקף.

4.             בגזר דינו, שקל בית משפט השלום לתעבורה את חומרת העבירה שבה הורשע המבקש, ולאחר שעמד על נסיבותיו הפרטניות הטיל עליו תשלום קנס על סך 700 ש"ח ועונש פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה ל-14 יום.

5.             ערעור המבקש על הכרעת הדין בלבד נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

צוין, כי בהתאם לתקנה 174א לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961 (להלן: התקנות), "רישיון ממוחשב ... יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעליו, על ידי מחשב משרד התחבורה"; ואילו לפי תקנה 174ב לתקנות אלו, רישיון נהיגה זמני, עד למועד הנפקת הרישיון הממוחשב, יהיה בתוקף רק מרגע שנמסר לבעליו באופן פיזי והוצמד לתעודה מזהה מתאימה.

בנסיבות אלו, נקבע כי אין בעובדה כי רישיון הנהיגה של המבקש הונפק ארבעה ימים לאחר האירוע שבגינו הוגש כתב האישום כדי לסייע לו.

6.             על פסק דין זה הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, בגדרה שב וטוען כי יש לראות בו כמי שנהג עם רישיון נהיגה תקף, אף שטרם נמסר לו רישיון מסוג זה.

7.             דין הבקשה להידחות.

           כידוע, ככלל, לא תינתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" אלא במקרים המעוררים סוגיות עקרוניות רחבות היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או במקרים שבהם קיים חשש ממשי כי נגרם לו אי צדק קיצוני או עיוות דין מהותי (רע"פ 6445/18 דהן נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (4.10.2018)).

3

           עניינו של המבקש אינו מעורר סוגיה עקרונית כלשהי.

8.             תקנה 174ב(א) לתקנות מורה כי:

"עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע, לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים" (ההדגשה הוספה – י' א').

בכך, קבע מחוקק המשנה הסדר ברור ונהיר שלפיו לא די בכך שאדם יעבור בהצלחה את הבחינות הדרושות לשם קבלת רישיון על מנת שיראו בו כמי שהוא בעל רישיון – אלא עליו לקבל רישיון זמני לשם כך, בכפוף לשיקול דעת רשות הרישוי.

הוראות אלו ברורות ומפורשות, וממילא אין בטענות המבקש בעניין כדי לעורר סוגיה עקרונית המצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי; ואף לא כדי לעורר חשש לעיוות דין או אי צדק.

9.             אשר על כן, הבקשה נדחית.    

ניתנה היום, ‏כ"ט באייר התשפ"א (‏11.5.2021).

_________________________

21031810_J01.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,