1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטת העמיתה ד' ברלינרוכב' השופטים ש' יניבוי' טופף) מיום 29.12.2021 בע"פ 43073-08-21, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט ע' מסארווה) בתפ"ע 65137-03-19.

רקע והליכים קודמים

1.             המבקש הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות במספר עבירות תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). הוא זוכה מעבירת הזנחת קטין לפי סעיף 362(ב) לחוק העונשין.

2

2.             על פי עובדות כתב האישום, המבקש התגורר עם בתו ובנו הקטינים, ילידי 2008 ו-2012 (להלן: הקטינהוהקטין, בהתאמה). החל משנת 2014 ועד לחודש יוני 2018, תקף המשיב באופן יום יומי את הקטינה שלא כדין על ידי כך שהכה אותה בידיו בכל חלקי גופה, ומשך באוזניה. במהלך שנת 2016 או בסמוך לכך, צעק על הקטינה ותקף אותה בבקבוק פלסטיק מלא. במועד אחר, תקף אותה באגרופים בגבה. בנוסף, במספר הזדמנויות, תקף את הקטין בכך שהכה אותו בגופו, סטר לו ומשך באוזנו.

           כן נטען בכתב האישום כי במספר הזדמנויות לא ידוע, נהג המבקש להזניח את הקטינה, בכך שמנע ממנה מזון, לבוש וצורכי חיים חיוניים אחרים.

3.             בהכרעת הדין, עמד בית המשפט על כי אף שהוכחו בפניו לא רק עבירות האלימות, כי אם גם חלק ניכר מהטענות המהוות בסיס לאישום בהזנחה, ראוי להימנע מלהרשיע את המבקש בעבירה זאת, משלא הוכח כי התנהגותו מגיעה לכדי "פגיעה או סיכון שלומה הפיזי הקיומי" של הקטינה.

4.             בגזר הדין, העמיד בית משפט השלום את מתחם העונש על מספר חד ספרתי גבוה של חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר. לבסוף, גזר בית משפט השלום על המבקש מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסרים מותנים, וכן פיצוי בסך 5,000 שקלים.

5.             המבקש ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, וערעורו נדחה. בפסק דינו, דחה בית משפט קמא את טענות המבקש באשר להחלטה שלא לאפשר לו לעיין בתיק הרפואי ובתיקי הרווחה של נפגעי העבירה; את השגותיו באשר לממצאי מהימנות שונים שנקבעו בבית משפט השלום; ועוד.

6.             המבקש מיאן להשלים עם פסק דין זה. מכאן בקשת רשות הערעור, ובקשת עיכוב הביצוע שהוגשה עמה.

נימוקי הבקשה

3

7.             בבקשתו, טוען המבקש כי לא ניתנה לו הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיו. המבקש טוען לקיומם של מחדלי חקירה; וכן כי בית משפט קמא לא אפשר לו לעיין בתיק הרפואי ובתיק הרווחה בעניינה של הקטינה, באופן שלא אפשר לו לנהל את הגנתו כדבעי. כן מועלות טענות שונות כנגד ממצאי מהימנות שנקבעו בבית משפט קמא. לחילופין, טוען המבקש כנגד חומרת העונש שנגזר עליו.

4

דיון והכרעה

8.             לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

9.             בפתח הדברים, ומבלי לפגוע בפרטיות הצדדים יתר על הנדרש, יוער כי הבקשה שלפני היא סיומה העגום של שרשרת הליכים, שנוהלה לאורך שנים בערכאות שונות, לעניין המשמורת על הקטינה. כפי שפורט בהרחבה בפסק דינו של בית משפט קמא, לא ניתן להבין את הפרשה מבלי לתת את הדעת על סיפור הרקע.

           בקצרה יאמר, אם כן, כי הקטינה היא בתו של המבקש מנישואים לאמה. הזוג התגרש, הקטינה נותרה במשמורת אמה, והשתיים עברו להתגורר עם הוריה של האם. כשהייתה הקטינה בת שש, נפטרה האם, והקטינה נותרה לגור בבית סבה. המבקש ניהל מאבק משפטי על מנת לקבל את הקטינה למשמורתו, ולבסוף הכריע בית משפט זה לטובתו, והקטינה הועברה לחזקתו. לאחר שעברה הקטינה להתגורר עמו, ביצע כלפיה – כמו גם כלפי הקטין – את המעשים בהם הורשע.

10.          כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או במקרים חריגים, משיקולי צדק או בשל חשש שנגרם למבקש עיוות דין מהותי (רע"פ 8926/21 דוקרקר נ' מדינת ישראל(29.12.2021)). הבקשה שלפני אינה עומדת באמות מידה אלה, משעניינה בתקיפת ממצאי מהימנות; טענות לעניין גילוי חומרי חקירה; מחדלי חקירה וכיו"ב – אשר נידונו והוכרעו בערכאות קמא.

11.          כידוע ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, אלא במקרים חריגים, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, למשל: רע"פ 8133/21 פלוני נ' מדינת ישראל(16.12.2021)). לא זו אף זו, בענייננו בחן בית המשפט המחוזי – בגדר הרבה מעבר לדרוש – את טענות המבקש כנגד ממצאי המהימנות שנקבעו בבית משפט השלום אף לגופן – ודחה אותן. בנסיבות אלה, ברי כי אין כל עילה ליתן רשות ערעור לעניין זה.

           גם טענות המבקש בעניין גילוי החומרים, הגשת הראיות והזמנת העדים נבחנו לגופן לעומק הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט המחוזי. לא הוצגה כל עילה להתערב בקביעותיהם לעניין זה, בוודאי שלא ב"גלגול שלישי".

12.          אשר לטענות המערער ביחס לעונשו, כידוע, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (ראו, למשל: רע"פ 2501/21 פלוני נ' מדינת ישראל(13.4.2021)). בענייננו, לא מעלה המבקש טענה מפורשת כי עונשו סוטה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה, וממילא אין טענה כזו יכולה לעמוד (ראו, למשל: רע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (7.6.2021)).

13.          סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא, נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה עמה.

           ניתנה היום, ‏י"ד בשבט התשפ"ב (‏16.1.2022).

_________________________

22003600_Q01.docx  סח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,