1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר והשופטים מ' דיסקין ו-ש' יניב) בע"פ 18495-03-17 מיום 19.3.2018, בגדרו נדחו ערעורים הדדיים שהגישו הצדדים על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ש' אבינור) בת"פ 16335-05-12 מיום 12.2.2017.

1.             המבקש הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות מס לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, שביצע בשנים 2010-2009. בתקופה הרלוונטית הוציא המבקש, באמצעות חברה שבבעלותו, 30 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס מבלי שביצע או התכוון לבצע את העסקאות המפורטות בחשבוניות הללו (להלן: חשבוניות פיקטיביות), שהמס הגלום בהן הגיע לסך של 925,000 ש"ח, והעבירן לאחרים. כמו כן, המבקש קיבל לידיו שבע חשבוניות פיקטיביות על שם חברה אחרת, וניכה את מס התשומות הכלול בהן.

2

2.             לאחר הרשעתו, נשלח המבקש לממונה על עבודות השירות, אך לא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות נוכח התנגדותה של משטרת ישראל, שנבעה מהיותו של המבקש משויך לארגון פשיעה מוכר. בית משפט השלום קיים, לבקשת המבקש, דיון בעמדת המשטרה, במהלכו עיין בידיעות המודיעיניות בעניינו של המבקש, ומצא כי המידע מלמד לכאורה על חשש לביטחונו של המבקש. אשר על כן, קבע בית משפט השלום כי אין אפשרות להשמתו של המבקש בעבודות שירות, וגזר עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן עונשים נוספים.

3.             המשיבה ערערה על קוּלת העונש, והמבקש על חומרתו. לאחר דיון, המליץ בית המשפט המחוזי לצדדים לחזור בהם מערעוריהם. המערער חזר בו מהערעור, ואילו המשיבה עמדה על ערעורה. בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי ניתן להסתפק בעונש שהטיל בית משפט השלום, ודחה את הערעורים. לבקשתו, ניתנה למבקש שהות של כשלושה חודשים טרם יתייצב לריצוי עונשו.

4.             מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי אי קבלתו לביצוע עבודות השירות בשל שיוכו המשפחתי, אף שנמצא מתאים מבחינה בריאותית, מהווה האפליה פסולה, ומציין כי בית המשפט רשאי לסטות מהמלצת הממונה על עבודות השירות.

5.             דין הבקשה להידחות. למבקש ניתנה ההזדמנות להביא השגותיו בפני בית המשפט המחוזי, אולם החליט, משיקוליו, לחזור בו מהערעור. יתרה מכך, בבקשת רשות הערעור המבקש לא ציין כי חזר בו מהערעור. די באלו לדחיית הבקשה.

           למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות גם מכיוון שאינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו לשם מתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). הבקשה נוגעת לחומרת העונש שנגזר על המבקש וכידוע, טענות לעניין זה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא במקרים חריגים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, אשר אינם מתקיימים בענייננו. בית משפט השלום בחן לעומקם את המידעים המודיעיניים בענייננו של המבקש, מצא שלא ניתן להורות כי המבקש ירצה עונשו בעבודות שירות ונימק החלטתו באופן מרחיב ומפורט. לא מצאתי עילה להתערבות בהכרעה זו, ובפרט שהמערער חזר בו מערעורו בבית המשפט המחוזי.

3

6.             סוף דבר, הבקשה נדחית. אף שניתנה למבקש שהות להסדרת ענייניו, ניתנת לו, לפנים משורת הדין ולבקשתו, שהות נוספת, ועליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 8.7.2018 עד השעה 10:00, בבית המעצר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשבידו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים 08-9787377, או 08-9787336.

           ניתנה היום, ‏י"ד בסיון התשע"ח (‏28.5.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18041360_Q01.doc  סח