1

1.             לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 48001-05-14 מיום 5.6.2014, אשר דחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום (השופטת ד' ורד) בתת"ע 1304-03-12 מיום 30.4.2014 במסגרתו זוכה המבקש מחמת הספק.

2.             נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סטייה מנתיב תחבורה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בדיון ההוכחות שהתנהל בבית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, נשמעה עדותו של עד התביעה – הקצין אושר צדקה – אשר על פי הנטען העבירה בוצעה כלפיו וכן נשמעה עדותו של המבקש. בית המשפט העדיף את גרסת השוטר על פני גרסת המבקש. יחד עם זאת, זיכה בית המשפט את המבקש מחמת הספק וזאת משום שהייתה עדה נוספת לאירוע שהתביעה לא העידה. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין וביקש כי יזוכה באופן מוחלט ולא מחמת הספק משום שלשיטתו עדותה של השוטרת הנוספת הייתה משנה את התמונה לטובתו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי לא נפל פגם בזיכוי המערער מחמת הספק. נקבע עוד כי למערער אין זכות להגיש ערעור על פסק דין שמזכה אותו מחמת הספק. מכאן הבקשה שלפניי.

2

3.             דין הבקשה להידחות. שכן, בעל-דין שזוכה במשפט פלילי אינו רשאי להשיג על טיב הזיכוי (רע"פ 4178/07 דהאן נ' מדינת ישראל (16.5.2007)).

4.             סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזה.

           ניתנה היום, א' באב התשע"ד (28.7.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14051440_H01.doc  שצ